שיר סיום (מתוך הצרצר והנמלים) ♫

הצרצר:
נֵבֶל שִׁיר עַל עָתִיד מֵאִיר,
גַּם אַתֶּם אַחִים,
נָא עִזְרוּ בְּקוֹלְכֶם לַצְּלִילִים צְלִיל.

כולם:
בּוֹאוּ, אַחִים, בּוֹאוּ נָשִׁירָה יַחְדָיו.
שִׁירוּ, קִרְאוּ לָאָבִיב שֶׁיִּפְרַח.
כָּל עוֹד הַלֵּב לִקְרַאתוֹ יִפָּעֵם
אִם גַּם יַצְלִיף בָּנוּ כְּפוֹר
חֹרֶף שׁוֹמֵם הוּא יָשׁוּב,
שִׁירוּ שִׁיר לָאוֹר
שִׁירוּ עַל שֶׁפַע לִבְלוּב.
אָז חִיּוּכֵנוּ יְלַבְלֵב קָלִיל
בְּשֶׁפַע הַצְּלִיל,
שֶׁמִּלֵּא הָאָבִיב אֶת כָּל הַתֵּבֵל.

נֵבֶל הַךְ! גָּרֵשׁ נָא אֶת הָעֶצֶב!
בּוֹא, נָטוּסָה עַל כַּנְפֵי הַקֶּצֶב,
אָז הַדֶּרֶךְ מְזַמֶּרֶת
כָּל הַדֶּרֶך שָׁרָה שִׁיר.