וַיְּהִי בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה. וְהַשָּׂדֶה כֻּלּוֹ בּוֹעֵר בְּרִבְבוֹת פִּרְחֵי פָּרָג; כְּצַעֲקוֹת-חֵשֶׁק קוֹפְאוֹת הִתְפָּרְצוּ מֵאֲדָמָה, כְּאוּרֵי שָׂשׂוֹן הֵקִיץ בְּגִבְעוֹלֵי יֶרֶק-חַג. לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ בַּיֶּרֶק וְהַיֶּרֶק אֵינוּ אֻכַּל, וְרוּחַ בֹּקֶר נָשַׁב וַיְּנַעֲנֵעַ לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ; וְלַהֲבוֹת פְּרָגִים נָעוּ בַּאֲוִיר זַךְ כַּבְּדֹלַח, וּרְשָׁפִים לֹא מִתְמַלְּטִים וְעָשָׁן קַל אֵין יֵשׁ. אָז אֶחְתֹּר וָאֶתְיַצֵּב בְּטַבּוּר שְׂדֵה-שַׁלְהֶבֶת,- וּלְשׁוֹנוֹת אֵשׁ כִּתְרוּנִי וְדַהֲרוֹת גַּלֵּי-נוּר; עַל רֹאשִׁי בּוֹעֵר שֶׁמֶשׁ וּלְרַגְלַי פִּרְחֵי-לַהַב, וַאֲנִי כְּזָהָב נִלְבָּן וְנִצְרָף תּוֹך הַכּוּר....ויהי בהיות הבוקר ואני בתוך השדה. והשדה כולו בוער ברבבות פרחי פרג; כצעקות-חשק קופאות התפרצו מאדמה, כאוּרי ששון הקיץ בגבעולי ירק-חג. לשונות אש בירק והירק אינו אוּכּל, ורוח בוקר נשב וינענע לשונות אש ; ולהבות פרגים נעו באוויר זך כבדולח, ורשפים לא מתמלטים ועשן קל אין יש. אז אחתור ואתייצב בטבור שדה-שלהבת,- ולשונות אש כתרוני ודהרות גלי-נור; על ראשי בוער שמש ולרגלי פרחי-להב, ואני כזהב נלבן ונצרף תוך הכור.....

נדפס בהוצאת יבנה סניף ברלין בשנת תרפ"ד 21.6.1923