בְּצֵאתִי מִבֵּיתִי, עוֹדִי נַעַר, שְׂבַע יָמִים אֲנָכִי בְּשׁוּבִי. פִּתְּחוּ, פִּתְּחוּ אֶת שַׁעַר, הַכְנִיסוּנִי לְבֵית אֲבִי! כּוֹפֵף אֶת בַּדָּיו הָעֵץ הַזָּקֵן פָּרְחוּ זֶה כְּבָר גּוֹזָלַי מִן הַקֵּן. וְאַתָּה הַהֵלֶך עֲמֹד, עֲמֹד! מוּל הָעֵץ הַבּוֹדֵד רֹאשֵׁךְ הַרְכֵּן. כְּבָר כָּבָה בַּשָּׁמַיִם הַסַּהַר, כְּבָר קָרָא בֶּחָצֵר הַשֶּׂכְוִי פִּתְּחוּ, פִּתְּחוּ אֶת שַׁעַר, הַכְנִיסוּנִי לְבֵית אֲבִי! חוֹרֵק הַדְּלִי עַל קִילוֹן הַבְּאֵר, עָלָה אֵזוֹב בְּאַבְנֵי הַגָּדֵר וְאַתָּה הַהֵלֶך עֲמֹד, עֲמֹד! מִן הַדְּלִי הַזֶּה יִשְׁתֶּה אַחֵר. בַּשָּׁרָב בַּמָּטָר וּבַסַעַר הוֹלִיכוּנִי שְׁנוֹתַי אַל נָוִי. פִּתְּחוּ, פִּתְּחוּ אֶת הַשַּׁעַר, וְאָמוּת פֹּה בְּבֵית אֲבִי. בְּבֵית הֶעָלְמִין הַיָּשָׁן מַצֵּבוֹת, בְּגֶשֶׁם וְרוּחַ עוֹמְדוֹת עֲזוּבוֹת וְאַתָּה הַהֵלֶךְ, עֲמֹד עֲמֹד! אִם הִגַּעְתָּ הֲלוֹם - עֲמֹד! בצאתי מביתי עודי נער שבע ימים אנוכי בשובי פיתחו פיתחו את שער הכניסוני לבית אבי כופף את בדיו העץ הזקן פרחו זה כבר גוזלי מן הקן ואתה ההלך עמוד עמוד מול העץ הבודד ראשך הרכן כבר כבה בשמיים הסהר כבר קרא בחצר השכווי פיתחו פיתחו את שער הכניסוני לבית אבי חורק הדלי על קילון הבאר עלה אזוב באבני הגדר ואתה ההלך עמוד עמוד מן הדלי הזה ישתה אחר בשרב במטר ובסער הוליכוני שנותי אל נווי פיתחו פיתחו את השער ואמות פה בבית אבי בבית העלמין הישן מצבות בגשם ורוח עומדות עזובות ואתה ההלך עמוד עמוד אם הגעת הלום עמוד