שיר בן-נון ♫

עַל הָרֵי גִּבְעוֹן הַשֶּׁמֶשׁ אַט שׁוֹקֵעַ,
שֶׁמֶשׁ אֲדֹנָי אוֹסֵף קַרְנֵי-פָנָיו.
אַךְ לַשָּׁוְא, לַשָּׁוְא הַלַּיְלָה תִּשְׂתָּרֵעַ,
עֵמֶק אַיָּלוֹן עוֹד לֹא שָׁקַט מִקְּרָב.

דִּרְכוּ עֹז, דִּרְכוּ עֹז! שִׂגְבוּ כּוֹבְשֵׁי מוֹלֶדֶת!
גּוֹי יִקֹּם אוֹיְבָיו יִשְׁבֹּר מַטֵּה קָלוֹן.
עַל הַשֶּׁמֶשׁ פֹּה נְצַו הַיּוֹם מֵרֶדֶת,
יַעֲמֹד לָעַד בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן.

אַל תָּאוּץ לָבוֹא, הַשֶּׁמֶשׁ מַעֲרָבָה
עַד אֲשֶׁר נַכֵּם מַכָּה גְּדוֹלָה מְאֹד.
עַד תֻּמָּם נַכֵּם, לִקְרָב אַחֲרוֹן נִקְרָבָה,
בְּרִית כָּרְתוּ יַחְדָיו, יַחְדָיו אוֹיֵב יִמּוֹט!

דִּרְכוּ עֹז, דִּרְכוּ עֹז! שִׂגְבוּ כּוֹבְשֵׁי מוֹלֶדֶת!
גּוֹי יִקֹּם אוֹיְבָיו, יִשְבֹּר מַטֵּה קָלוֹן.
כִּירִיחוֹ, כְּעַי, גַּם מַקֵּדָה נִלְכֶּדֶת,
חֵי הַנִּצָּחוֹן, לִי עֵמֶק אַיָּלוֹן!