כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד עַל פִּי פָעֳלוֹ אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ אוֹהֲבֵי אֲדֹנָי הַמְחַכִּים בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל בְּיוֹם הַשַׁבָּת שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ כִּמְקַבְּלֵי מַתַּן נַחֲלִיאֵל גַּם שְׂאוּ יְדֵיכֶם קוֹדֶשׁ וְאִמְרוּ לָאֵל בָּרוּךְ אֲדֹנָי אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דוֹרְשֵׁי אֲדֹנָי זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבו הַמְאַחֲרִים לָצֵאת מִן הַשַּׁבָּת וּמְמַהֲרִים לָבֹא וּשְׂמֵחִים לְשָׁמְרוֹ וּלְעָרֵב עֵרוּבוֹ זֶה הַיּוֹם עָשָׂה אֲדֹנָי נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה בְּמִצְוַת שַׁבָּת גְּרוּסָה חֲרוּתָה לְיוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּכַלָּה בֵּין רֵעוֹתֶיהָ מְשֻׁבָּצָה טְהוֹרִים יִירָשׁוּהָ וִיקַדְּשׁוּהָ בְּמַאֲמַר כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה יוֹם קָדוֹשׁ הוּא מִבּוֹאוֹ וְעַד צֵאתוֹ כָּל זֶרַע יַעֲקֹב יְכַבְּדוּהוּ כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ לָנוּחַ בּוֹ וְלִשְׂמֹחַ בְּתַעֲנוּג אָכוֹל וְשָׁתוֹ כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אוֹתוֹכל מקדש שביעי כראוי לו כל שומר שבת כדת מחללו שכרו הרבה מאוד על פי פועלו איש על מחנהו ואיש על דגלו אוהבי אדוניי המחכים בבניין אריאל ביום השבת שישו ושמחו כמקבלי מתן נחליאל גם שאו ידיכם קודש ואמרו לאל ברוך אדוניי אשר נתן מנוחה לעמו ישראל דורשי אדוניי זרע אברהם אוהבו המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא ושמחים לשמרו ולערב עירובו זה היום עשה אדוניי נגילה ונשמחה בו זכרו תורת משה במצות שבת גרוסה חרותה ליום השביעי ככלה בין רעותיה משובצה טהורים יירשוה ויקדשוה במאמר כל אשר עשה ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה יום קדוש הוא מבואו ועד צאתו כל זרע יעקב יכבדוהו כדבר המלך ודתו לנוח בו ולשמוח בתענוג אכול ושתו כל עדת ישראל יעשו אותו