בִּנְעוּרַי מִזְּמַן מִזְּמַן אָדוֹן הָיָה לִי שָׁמֵן וָרָם בַּצָּהֳרַיִם יַיִן וְצָלִי חִישׁ מַהֵר לוֹ הִגַּשְׁתִּי לֹא אִכְפַּת שׁוּם דָּבָר לֹא אִכְפַּת שׁוּם דָּבָר לֹא אִכְפַּת שׁוּם דָּבָר כִּי אֲדוֹנִי אֵינֶנוּ כְּבָר לְאַחַר אֲרוּחָה לִישׁוֹן אָהַב וּבְקוּמוֹ אָהַב לִרְכַּב בְּכָל יוֹם הֶחְלִיף סוּסִים וַאֲנִי לְפָנָיו מְגָרֵשׁ זְבוּבִים לֹא אִכְפַּת שׁוּם דָּבָר... שֶׁמֶשׁ יוֹם אָבִיב בָּהִיר וּמוּלֵנוּ זְבוּב זָעִיר עָף לַסּוּס בִּסְעָרָה וַאֲדוֹנִי בַּתְּעָלָה לֹא אִכְפַּת שׁוּם דָּבָר...בנעוריי מזמן מזמן אדון היה לי שמן ורם בצהריים יין וצלי חיש מהר לו הגשתי לא אכפת שום דבר לא אכפת שום דבר לא אכפת שום דבר כי אדוני איננו כבר לאחר ארוחה לישון אהב ובקומו אהב לרכב בכל יום החליף סוסים ואני לפניו מגרש זבובים לא אכפת שום דבר... שמש יום אביב בהיר ומולנו זבוב זעיר עף לסוס בסערה ואדוני בתעלה לא אכפת שום דבר...