נַפְשִׁי רְדִי עִם מֵי נָהָר וּזְרֹם דָּמִי, כִּי שָׁם הַרְחֵק לִבִּי נִשְׁאַר שָׁם מְכוֹרַת עַמִּי וּבְדַרְכִּי פִּלְאֵי בּוֹרֵא אֶרְאֶה בִּנְהִי כִּי קוֹל מְקוֹר יַלְדּוּת קוֹרֵא שֶׁבֶט שְׁאֵרֵי אָבִי תֵּבֵל לוּטָה עַצֶּבֶת כָּל אֲשֶׁר דַּרְכִּי הוֹ יְדִידִים נַפְשִׁי כּוֹאֶבֶת כִּי שָׁם רָחוֹק בֵּיתִי.נפשי רדי עם מי נהר וזרום דמי, כי שם הרחק ליבי נשאר שם מכורת עמי ובדרכי פלאי בורא אראה בנהי כי קול מקור ילדות קורא שבט שארי אבי תבל לוטה עצבת כל אשר דרכי הו ידידים נפשי כואבת כי שם רחוק ביתי.