בְּנֵי עָמָל, אַל יֵאוּשׁ, אַל חֻלְשָׁה וְרִפְיוֹן, צֵל חַיִּים אֶת הָאוֹר אַל יָעִיב! הָהוֹוֶה הוּא אָפֹר, רַב בּוֹ צַעַר וְיָגוֹן, הֶעָתִיד הוּא בָּהִיר וְרַב-זִיו! נַחֲרֹשׁ בְּעָמָל וְנִזְרַע בְּדִמְעָה, אַךְ נַשְׁקֶה בְּזֵעָה אֶת הַנִּיר; כִּי יָדוֹעַ נֵדַע: יֵשׁ שָׂכָר לִפְעוּלָה, בְּרִנָּה אַךְ נִקְצֹר הַקָּצִיר.בני עמל, אל ייאוש, אל חולשה ורפיון, צל חיים את האור אל יעיב! ההווה הוא אפור, רב בו צער ויגון, העתיד הוא בהיר ורב-זיו! נחרוש בעמל ונזרע בדמעה, אך נשקה בזיעה את הניר; כי ידוע נדע: יש שכר לפעולה, ברינה אך נקצור הקציר.