טיף טיף טיף

טִיף טִיף טִיף מִן הֶחָצֵר אֶל הַבִּיב, וּמִן הַבִּיב הַסַּנְדָּל צָף צָף וְעַד הַיּוֹם לֹא שָׁב. הוֹי, סַנְדָּלִי, סַנְדָּל יָשָׁן סַנְדָּל מָעוּךְ בֶּן מַרְצֵעַ הֵיכָן אַתָּה מוּטָל עַכְשָׁו – מִי יוֹדֵעַ? מִי יוֹדֵעַ? אוּלַי מוּטָל הוּא בָּאַשְׁפָּה בּוֹדֵד, גַּלְמוּד וּמְיֻתָּר, וּמִתּוֹךְ הָאַשְׁפָּה אֶפְשָׁר כְּבָר הֵרִימוֹ הַסְּמַרְטוּטָר. הוֹי, סַנְדָּלִי...טיף טיף טיף מן החצר אל הביב ומן הביב הסנדל צף צף ועד היום לא שב. הוי, סנדלי, סנדל ישן סנדל מעוך בן מרצע היכן אתה מוטל עכשיו – מי יודע? מי יודע? אולי מוטל הוא באשפה בודד, גלמוד ומיותר, ומתוך האשפה אפשר כבר הרימו הסמרטוטר. הוי, סנדלי...

צפו בביצוען של נגה אשד ושל רון מי-בר.

על מקור השיר מפרט אליעזר ניבורסקי:

השיר לקוח מהנוסח העברי של הסיפור "אברהמ'ל הסנדלר" מאת בערל שפיר. נוסח זה נדפס בנובמבר 1907 בכתב העת "השילוח", כרך 17 (השיר בעמ' 463), עוד לפני שנדפס נוסח המקור היידי בכתב העת "אונזער לעבען" מיום 10.1.1908. בנוסח היידי אין שיר שעשוי להיות מקור "טיף טיף טיף". במקום המקביל בנוסח היידי יש שיר אחר לגמרי, המתחיל במילים "פֿינצטער איז אין דרויסן". נראה אפוא ש"טיף טיף טיף" אינו תרגום. גם משקל השיר היידי שונה ולא ייתכן שזומר באותה מנגינה.

הנוסח העברי נדפס ללא זיהוי המתרגם, אולם פרץ הירשביין העיד לימים במאמר על פעילותו התיאטרלית בשנים 1908 עד 1910 (אין קאמף פאר א בעסערז טאטער, נדפס ב"ליטערארישע בלעטער", 24.10.1930) שברל שפיר סיפר לו שאינו יודע עברית ושביאליק מתרגם לעברית ללא מעורבותו את סיפוריו שנדפסו ב"השילוח". נראה אפוא שביאליק חיבר את "טיף טיף טיף" בעצמו.

הנוסח העברי של "אברהמ'ל הסנדלר" עובד למחזה בידי חיים הררי. המחזה הועלה על-ידי "חובבי הבמה העברית ביפו" במוצאי שבת, ט"ו בשבט תרס"ט באולם לורנץ. באותה תכנית הועלו גם "האחות הבכירה" מאת שלום אש ו"הדוב" מאת צ'כוב בתרגום ישראל דושמן.    פרטים על ההצגה מוסר גבריאל טלפיר, "ראשית המודרניזם בארץ: ארבעים שנות פעילות בימתית בארץ-ישראל (1890-1930)", גזית כרך 21 (תשכ"ד), חוברת ט-י"ב. הוא דן בהצגה בעמ' 29 ומביא את התכניה בעמ' 31.

נוסח מקוצר של השיר אותר גם בפנקסו של מנדל מנצר (עמ' 155) תחת השם "שיר הסנדל".