תֵּל-אָבִיב, חֶמְדַּת לִבֵּנוּ! רְחוֹבוֹתַיִךְ - נֵס וָאוֹת, כָּל מִדְרָךְ שֶׁל כַּף רַגְלֵנוּ יְכַסֵּךְ רַק בִּנְשִׁיקוֹת, בִּנְיָנֶיִךְ שְׁלַל צְבָעִים, חֶדְוָה וָאוֹר בְּכָל זָוִית עִיר תִּקְוָה אַתְּ, עִיר פְּלָאִים הַכֹּל בָּנְתָה רַק יָד עִבְרִית. תֵּל-אָבִיב! הוֹד וָזִיו! הֲדָרֵךְ הוּא כֹּה מַזְהִיר, תֵּל-אָבִיב! זֶה הַנִּיב בְּשֵׁם יָאִיר מִמִּזְרָח עַד הַיָּם, מִדָּרוֹם, צָפוֹן, הַמֶּרְכָּז, הַשְּׂדֵרוֹת וְהַיַּרְקוֹן מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב תֵּשְׁתְּ רַק שֶׁמֶשׁ תְּכֵלֶת אוֹר! צְלִיל בַּרְזֶל נִשְמָע בְּלִי הֶרֶף שֶׁל הִמְנוֹן שִׁחְרוּר הַדּוֹר! בָּא הָעֶרֶב בָּא הַלֵּיל כֶּפֶל מֶרֶץ חָשׁ הַלֵּב וְתָשִׁירָה בֶּן הַחַיִל אָז תִּשְׁכַּח לֵאוּת וּכְאֵב תֵּל-אָבִיב!... בְּשַׁבָּת וִימוֹת הֶחָג, חָפְשִׁי יֵצֵא אָז לְטַיֵּל, פּוֹעֵל, סוֹחֵר, נֶהָג עַל יָדוֹ בַּת-יִשְׂרָאֵל. יָם עַתִּיק שָׁם לְרַגְלַיִךְ מְנֻסֶּה כְּדוֹן-ז'וּאָן שִׁיר אַהֲבָה יָשִׁיר אֵלַיִךְ שִׁיר מָתוֹק כְּמוֹ רוֹמָן. תֵּל-אָבִיב!...תל-אביב, חמדת ליבנו! רחובותיך - נס ואות, כל מדרך של כף רגלנו יכסך רק בנשיקות, בניניך שלל צבעים, חדווה ואור בכל זווית עיר תקווה את, עיר פלאים הכל בנתה רק יד עברית. תל-אביב! הוד וזיו! הדרך הוא כה מזהיר, תל-אביב! זה הניב בשם יאיר, ממזרח עד הים, מדרום, צפון, המרכז, השדרות והירקון מן הבוקר עד הערב תשת רק שמש תכלת אור! צליל ברזל נשמע בלי הרף של הימנון שחרור הדור! בא הערב בא הליל כפל מרץ חש הלב ותשירה בן החיל אז תשכח לאות וכאב תל-אביב!... בשבת וימות החג, חופשי יצא אז לטייל, פועל, סוחר, נהג על ידו בת-ישראל. ים עתיק שם לרגליך מנוסה כדון-ז'ואן שיר אהבה ישיר אליך שיר מתוק כמו רומן. תל-אביב!...