אל מרחב שדה וגן ♫

אֶל מֶרְחַב שָׂדֶה וָגָן
נָא נֵצֵא נֵצֵא לָשׂוּחַ,
עַד אֲשֶׁר יִפְנֶה הַיּוֹם
לֹא נֵשֵׁב לָנוּחַ!

עַד אֲשֶׁר יִפְנֶה הַיּוֹם
שֶׁמֶשׁ שֶׁמֶשׁ פָּז הָאִירִי,
הֵנָּה, הֵנָּה, הַצִּפּוֹר,
בּוֹאִי נָא וְשִׁירִי!

הֵנָּה הֵנָּה הַצִּפּוֹר,
פֹּה כָּל כָּךְ שָׂמֵחַ,
פֶרַח חֶמֶד, פֶּרַח רָךְ
פֹּה וָשָׁם פּוֹרֵחַ!

פֶּרַח-חֶמֶד, פֶּרַח רָךְ,
עֲסִיסְךָ מַה טּוֹב מַה טּוֹב הוּא;
חוּשׁוּ, עוּפוּ, דְּבוֹרִים,
חוּשׁוּ וַחֲטֹפוּ!

דְּבוֹרִים וַחֲסִילִים,
פָּרַת מֹשֶׁה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ,
מִי בָרֶגֶל, מִי בַכָּנָף
צְאוּ-נָא לִקְרָאתֵנוּ!

מִי בָרֶגֶל, מִי בַכָּנָף
נָא נֵצֵא לָשׂוּחַ,
עַד אֲשֶׁר יִפְנֶה הַיּוֹם
לֹא נֵשֵׁב לָנוּחַ!