מעשה על הא ועל דא ♫

מַעֲשֶׂה עַל הָא וְעַל דָּא
בַּלּוּל תַּרְנְגֹּלֶת שׁוֹר דָּגְרָה
וְגָמָל הִטִּיל בֵּיצָה, בֵּיצָה.
בֶּן פָּרָה בַּדִּיר
פָּצַח בְּזֶמֶר שִׁיר.
קוּקוּרִיקוּ תַּרְנְגוֹל
עַיִן סְגֹר וּקְרָא בְּקוֹל,
מָה רָאִיתָ נָא סַפֵּר,
מֶה עָשִׂיתָ נָא דַּבֵּר.
שָׁם עֵץ רַעֲנָן
שׁוֹתֶה מִמַּעְיָן,
בַּצַּמֶרֶת קוֹף גָּדוֹל
מְכֻבָּד לַכֹּל
מְגָרֵד אֶת מִפְרַקְתּוֹ
וְקוֹרֵץ לְאִשְׁתּוֹ.
פַּעַם בַּגֹּרֶן
לְיַד הָאַשְׁבּוֹרֵן [*],
עָבְדוּ שָׁם בַּדַּיִשׁ
חֲמוֹר גַּס וְתַיִשׁ.
אֵשׁ מִשָּׁמַיִם
אָכְלָה אֶת הַשְּׁנַיִם.
נִבְהַל הַמֻּכְתָּר
וְהִזְעִיק אֶת הַכְּפָר.
אֲבָל הָאִשָּׁה
לֹא טִפְּשָׁה, חֲכָמָה,
הַשֻּׁלְחָן
הִיא חִישׁ עָרְכָה,
יַיִן מַיִם שָׁם מָזְגָה.
דּוֹד סְעַדְיָה
בְּעַצְמוֹ אָכַל אָוָז,
הַמְּסֻבִּים חָטְפוּ,
תַּם הַכֹּל מַהֵר
וָגָז.

[*] אֶשְׁבּוֹרָן – שקע בקרקע צובר ממים, שלולית. מילה מִשנָאית. כאן שונתה לאַשְׁבּורֵן לצורך החרוז.