אליעזר ורבקה (לחן אידלזון)

נַעֲרָה טוֹבָה יְפַת-עֵינַיִם, הַטִּי כַּדֵּךְ, הַשְׁקִינִי מָיִם! שְׁתֵה, אָדוֹן, כַּדִּי לְפָנֶיךָ, אַחַר אֶשְׁאַב גַּם לִגְמַלֶּיךָ! מִי אַתְּ? הַגִּידִי, בַּת-חָיִל, הֲיֵשׁ מָקוֹם לָלוּן בַּלָּיִל? אֲנִי רִבְקָה, יֵשׁ בַּיִת לָנוּ, גַּם תֶּבֶן, גַּם מִסְפּוֹא עִמָּנוּ. חֵן חֵן, נַעֲרָה יְפַת עֵינַיִם, אֲשֶׁר הִשְׁקֵית אוֹתָנוּ מָיִם. הֵא לָךְ נִזְמֵי-זָהָב לְאָזְנַיִךְ, וּצְמִידֵי-פָּז עַל יָדַיִך!נערה טובה יפת עיניים הטי כדך השקיני מים שתה אדון כדי לפניך אחר אשאב גם לגמליך מי את הגידי בת חייל היש מקום ללון בליל אני רבקה יש ביית לנו גם תבן גם מספוא עמנו חן חן נערה יפת עיניים אשר השקית אותנו מים הא לך נזמי זהב לאוזניך וצמידי פז על ידייך

מתוך חוברת 2 מיוני 1920 טורים 85-86

מקור: "⁨גננו⁩⁩: חוברות לחינוך הפעוטות בגן ילדים ובבית האם", התאחדות הגננות בהסתדרות המורים בארץ ישראל, 1921-1919

מתוך חוברת 2 מיוני 1920 טורים 85-86

מבוסס על: "⁨גננו⁩⁩: חוברות לחינוך הפעוטות בגן ילדים ובבית האם", התאחדות הגננות בהסתדרות המורים בארץ ישראל, 1921-1919