מֵאָז הַבֹּקֶר עָבִים כְּבֵדִים הֵלִיטוּ שַׁחַק בִּצְעִיף שְׁחוֹר! וְרַק עִם עֶרֶב מִן הֶעָבִים הֵצִיץ הַשֶּׁמֶשׁ, הֵצִיץ אוֹר. וּכְבָר הַשֶּׁמֶשׁ יִשְׁקַע יָמָּה, הָעוֹלָם יֶחֱשַׁךְ כְּבָר בַּלָּאט. הוֹי, שֶׁמֶשׁ נֹגַהּ, שֶׁמֶשׁ נָדִיב, חָנֵּנִי אוֹרְךָ עוֹד מְעַט. מאז הבוקר עבים כבדים הליטו שחק בצעיף שחור! ורק עם ערב מן העבים הציץ השמש, הציץ אור. וכבר השמש ישקע ימה, העולם יחשך כבר בלאט. הוי, שמש נגה, שמש נדיב, חנני אורך עוד מעט.