סְבִיבוֹן, סְבִיבוֹן, סְבִיבוֹן, סְבִיבוֹן, עָגֹל, קָטֹן, עָגֹל, קָטֹן, קָטֹן, עָגֹל, וְלֹא גָּדוֹל אֲנִי. אָרוּץ, אָרוּץ, אָדוּץ, אָדוּץ, בַּחֶדֶר כֹּה, בַּחֶדֶר פֹּה, וְגַם בַּחוּץ, אֲנִי הַגּוּץ, אֲנִי. אֶטֶּה אֶל שְׂמאֹל, אַךְ לֹא אֶפֹּל, רַק חוּל אָחֹל, כִּי לֹא גָּדוֹל, קָטֹן, עָגֹל אֲנִי. אֶטֶּה יָמִין – דִּין-דִּין, דִּין-דִּין! לַיְּלָדִים הַנֶּחְמָדִים אָבִיא, אָכִִין דְּמֵי-חֲנֻכָּה אֲנִי...סביבון סביבון סביבון סביבון עגול קטון, עגול קטון קטון עגול ולא גדול אני, אני. ארוץ, ארוץ, אדוץ, אדוץ בחדר כה, בחדר פה וגם בחוץ אני הגוץ אני. אטה אל שמאל, אך לא אפול רק חול אחול כי לא גדול, קטון, עגול אני. אטה ימין דין דין, דין דין, לילדים הנחמדים אביא, אכין דמי חנוכה אני.