מאי קא משמע לן (תרגום שמשון מלצר או דב סדן)

מַאי קָא מַשְׁמַע לָן הַגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד בְּתוּגַת-קֶצֶב, עַל הַזְּגוּגִיּוֹת כָּל נֵטֶף מִתְגַּלְגֵּל כְּדִמְעַת-עֶצֶב. וּקְרוּעִים הַמַּגָּפַיִם, וּבַחוּץ נֶעֱרַם הָרֶפֶשׁ, הִנֵּה חֹרֶף, אֵין אַדֶּרֶת, בִּפְנֵי כְּפוֹר יָבוֹא עַד נֶפֶשׁ. מַאי קָא מַשְׁמַע לָן שַׁלְהֶבֶת שֶׁל הַנֵּר בִּרְתֵת יִנּוֹעַ, מְטַפְטֵף דּוּמָם הַחֵלֶב, עַד אֲשֶׁר יִתַּם לִגְוֹעַ. כֵּן בַּקְלַיְזֶל פֹּה אֶגְוָעָה, כְּשַׁלְהֶבֶת נֵר עוֹמֶמֶת, עַד אֶפַּח נַפְשִׁי דוֹעֶכֶת בְּפִנַּת-מִזְרָח שׁוֹמֶמֶת. מַאי קָא מַשְׁמַע לָן אוֹרְלֹגֶן, מַנְגָּנוֹן כְּמַעֲשֵׂה-גֹלֶם, מִסְפָּרְתּוֹ צְהֻבַּת-עַיִן, קִישָׁתוֹ כִּבְדַת-הַהֹלֶם. כְּלִי-שָׁרֵת אֲשֶׁר כָּל נֶפֶש בְּקִרְבּוֹ לֹא מְהַבְהֶבֶת, בָּא מוֹעֵד קִישׁ-קִישׁ קוֹרֵא הוּא, בְּלִי רָצוֹן וּבְלִי מַחְשֶׁבֶת. מַאי קָא מַשְׁמַע חַיַּי אָנִי וּמַה דְּמוּת לָהֶם וּדְיֹקֵן, טֶרֶם עֵת כָּמַשׁ הַנֹּעַר, טֶרֶם עֵת יִקְפֹּץ הַזֹּקֶן. לֶחֶם-חֶסֶד בְּלוּעַ-דֶמַע. קְשִׁי-אֶגְרוֹף הוּא כַּר-מַרְגּוֹעַ, לְהָמִית עוֹלָם הַזֶּה כָּאן וּלְעוֹלָם הַבָּא לִכְמוֹהַּ.מאי קא משמע לן הגשם היורד בתוגת קצב על הזגוגיות כל נטף מתגלגל כדמעת עצב וקרועים המגפיים ובחוץ נערם הרפש הנה חורף אין אדרת בפני כפור יבוא עד נפש מאי קא משמע לן שלהבת של הנר ברתת יינוע מטפטף דומם החלב עד אשר ייתם לגווע כן בקליזל פה אגוועה כשלהבת נר עוממת עד אפח נפשי דועכת בפינת מזרח שוממת מאי קא משמע לן אורלוגן מנגנון כמעשה גולם מספרתו צהובת עיין קישתו כבדת ההולם כלי שרת אשר כל נפש בקרבו לא מהבהבת בא מועד קיש קיש קורא הוא בלי רצון ובלי מחשבת מאי קא משמע חיי אני ומה דמות להם ודיוקן טרם עת כמש הנוער טרם עת יקפוץ הזוקן לחם חסד בלוע דמע קשי אגרוף הוא כר מרגוע להמית עולם הזה כאן ולעולם הבא לכמוה

מקור: "זמר עם: קובץ לפולקלורה מוסיקלית יהודית [תרגומים מיידיש]", ניימן, תל אביב, תש"ו, 122–123