המלח העברי ♫

לַמֶּרְחַקִּים מַלָּח עִבְרִי נוֹסֵעַ,
הוּא מִתְרַחֵק מֵחוֹף מוֹלַדְתּוֹ,
הַלֵּב הוֹלֵם בּוֹ, הוֹמֶה וּמִתְגַּעְגֵּעַ
לְנוֹף אַרְצוֹ, בֵּיתוֹ בַּכְּפָר וּמִשְׁפַּחְתּוֹ

בְּלֵב יָמִים הַמִּלְחָמָה גּוֹעֶשֶׁת
וְהָאוֹיֵב אָיֹם הוּא וְאַכְזָר
אַךְ לַמּוֹלֶדֶת יָעִיז לֹא לָגֶשֶׁת [הנכון: יָעֵז]
כִּי הַמַּלָּח עוֹמֵד הָכֵן עַל הַמִּשְׁמָר.

קָרוֹב הַיּוֹם, יֻכְנַע אוֹיֵב-רוֹצֵחַ
הַיָּם יִשְׁקֹט, בְּשׂוֹרַת שָׁלוֹם תָּבוֹא
וְהַמַּלָּח אָז יָשׁוּב כִּמְנַצֵּחַ
לְנוֹף אַרְצוֹ, בֵּיתוֹ בַּכְּפָר וּמִשְׁפַּחְתּוֹ.