מילים
למחננו ברחובות קוראים בית הבראה
וללכת לעבוד דורשת ההנהלה
אוי ואבוי לבית ההבראה
ששם אף רגע אין מנוחה
ולנוח שעה ביום הנה/אינה לה נותנת
וביום שהחום גדול אוכלים מרק שמנת
אוי ואבוי...
והאוכל במטבח בפקודת גבעוני
האוכל ואומר ראו ועשו כמוני
ולחנוק ענבים מזכירנו יודע
ובבקרים בערבים בחצוצרה תוקע
במחנה משתתף החבר זאב
לשלוק(?) הרבה הוא אוהב בלי להתייעף
יש לנו יהודיות שבאו מירושלים
הן תמיד אוהבות ללכת לשתות מים
וחבר ואזרח(?) חבר ההנהלה
מפהק כל היום בלא עין הרע
וללכת לעבוד דורשת ההנהלה
אוי ואבוי לבית ההבראה
ששם אף רגע אין מנוחה
ולנוח שעה ביום הנה/אינה לה נותנת
וביום שהחום גדול אוכלים מרק שמנת
אוי ואבוי...
והאוכל במטבח בפקודת גבעוני
האוכל ואומר ראו ועשו כמוני
ולחנוק ענבים מזכירנו יודע
ובבקרים בערבים בחצוצרה תוקע
במחנה משתתף החבר זאב
לשלוק(?) הרבה הוא אוהב בלי להתייעף
יש לנו יהודיות שבאו מירושלים
הן תמיד אוהבות ללכת לשתות מים
וחבר ואזרח(?) חבר ההנהלה
מפהק כל היום בלא עין הרע
הקלטות (1)
על השיר
שיר מקומי. מחנה של בני עקיבא ברחובות, תרצ"ה.
יונה כהן מזהה דמויות הנזכרות בשיר: זאב סגל; "היהודיות" יהודית ליטבצקי לימים אשתו של אריה ארליך ויהודית [אפרת?]; יהושע בר הלל.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.