שיר למשק המורעש ♫

מֵעֹמֶק הַבּוּנְקֶר נָשִׁיר לְךָ מֶשֶׁק,
פָּצוּעַ, מֻפְצָץ, שׁוֹתֵת דָּם וְכוֹאֵב.
כִּי לֹא נַעֲזֹב, לֹא נַנִּיחַ הַנֶּשֶׁק
עֲדֵי יְגֹרַשׁ הָאוֹיֵב.

מִתּוֹךְ הָעֶמְדָה יַעֲלֶה כֹּה הַזֶּמֶר,
הַקּוֹל כֹּה אָטוּם אַךְ בּוֹטֵחַ, אֵיתָן.
הוּא כֹּה [מִסְתַּעֵר ?], אֵין לוֹ סוֹף, אֵין לוֹ גֶּמֶר,
הֵם לֹא יוֹצִיאוּנוּ מִכָּאן.

זֹאת הֶחָצֵר, מֻפְגֶּזֶת וּמֻרְעֶשֶׁת,
שְׂרִידֵי בִּנְיָנַיִךְ יַקְשִׁיבוּ לָהֵד.
וְלַחַן עָמוּם אַךְ חָזָק הוּא מֵעֶשֶׁת,
בְּתוֹךְ חֲלָלֵךְ יְהַדְהֵד.

זֶה הַר מַכּוֹשִׁים הַתּוֹקְעִים צִפָּרְנַיִם,
טוּרִיּוֹת דּוֹפְקוֹת, נִשְׁבָּעוֹת: עוֹד נָקוּם!
וּמֶשֶׁק אַדִּיר מְפֹאָר שִׁבְעָתַיִם
בִּמְקוֹם הַחֻרְבָּן כּוֹן יִכּוֹן.