הקטן
גופן
הגדל
גופן
יד לפה
אֵיזֶה חֹפֶשׁ נִפְלָא נִצָּה, נִצָּה נַעֲבֹר נִסְתַּכֵּל בָּאָבִיב בּוֹא נֵלֵךְ לַטַּיֶּלֶת, נָצִיצָה אֵיזוֹ עִיר נִפְלָאָה תֵּל-אָבִיב! בּוֹאִי נִצָּה, נִרְאֶה אֵיזֶה סֶרֶט שֶׁיִּהְיֶה מְעַנְיֵן לְפָחוֹת "הַשּׁוֹדֵד, הָאָדוֹן וְהַגְּבֶרֶת" בֵּית-הָעָם בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲרָכוֹת אֵין לִי כֵּיף, זֶה לֹא סֶרֶט רוֹמַנְטִי אָז נִרְאֶה "אַהֲבָה בָּאַטְלַנְטִי" וּמַה שֵּׁם הַשַּׂחְקָן? טְרוּמֶן הָאר אַהֲבָה הַנִּקְנֵית בְּדוֹלָר. יָד לַפֶּה, הִזְהַרְתִּיךָ! יָד לַפֶּה, שְׁמֹר אֶת פִּיךָ! כִּי אָסוּר לִסַפֵּר עַל תְּנוּעוֹת יְחִידָה וַאֲפִלּוּ תֵּלֵךְ עִם אַחַת יְחִידָה כִּי אָסוּר לִסַפֵּר עַל פְּעֻלּוֹת הַצָּבָא וַאֲפִלּוּ אִם שֵׁם הַמִּבְצָע "אַהֲבָה" גַּם בְּרֶמֶז הַפְסֵק הַדִּבּוּר! זֶה אָסוּר, זֶה אָסוּר, זֶה אָסוּר! זֶה נָכוֹן, אַךְ אֶתְמוֹל הָרַב-סֶרֶן שֶׁיָּשַׁב שָׁם בְּבֵית הַקָּפֶה כֵּן, סִפֵּר שֶׁבְּמִשְׁמַר בַּכֶּרֶם יֵשׁ תּוֹתָח שֶׁהוּבָא... יָד לַפֶּה! אַל תִּהְיֶה צִיּוֹנִי, בֹּא נָזוּז כְּבָר אָז דַּבְּרִי עַל מְרַק הַפֵּרוֹת אֲבָל אֵיפֹה נֵשֵׁב, מוּסְקָה, מוּסְקָה? נוּ, נֵשֵׁב עַל סַפְסָל בַּשְּׂדֵרוֹת! עַל סַפְסָל בַּשְּׂדֵרוֹת – הִשְׁתַּגַּעַתְּ? אָז נֵרֵד נָא הַיָּמָּה לְמַטָּה אֵין פִּנָּה מִשֶּׁלָּנוּ בַּכְּרַךְ יֵשׁ מָקוֹם, מוֹעֲדוֹן הַפַּלְמָ"ח – יָד לַפֶּה... נִשְׁתַּחְרֵר, נְחַפֵּשׂ לָנוּ בַּיִת אִם תִּמְצָא אֵיזֶה לוּל, זֶה מַסְפִּיק כִּי אִם יֵשׁ לַחַיָּל זוּג רַגְלַיִם, הוּא אוֹתָן... יָד לַפֶּה – זֶה מַזִּיק! אַךְ צָרִיךְ אֶת הַפֶּה קְצָת לִפְתֹּחַ אַל תִּדְאַג הוּא נוֹשֵׁם וְנוֹשֵׁף בַּפַּלְמָ"ח כְּשֶׁהָיִיתִי אֶפְרוֹחַ – יָד לַפֶּה, זֶה עוֹזֵר לָאוֹיֵב! זֶה סַפְסָל, זֶהוּ מוּסְקָה, זֹאת נִצָּה אַהֲבָה בְּלִבֵּנוּ הֵקִיצָה הָעוֹלָם הֵן הָיָה כֹּה יָפֶה לוֹ הָיָה בּוֹ פָּחוֹת יָד לַפֶּה... יָד לַפֶּה...איזה חופש נפלא ניצה, ניצה נעבור נסתכל באביב בוא נלך, לטיילת נציצה איזו עיר נפלאה תל אביב בואי ניצה, נראה איזה סרט שיהיה מעניין לפחות "השודד האדון והגברת" בית העם בשלושים מערכות אין לי כיף, זה לא סרט רומנטי אז נראה "אהבה באטלנטי" ומה שם השחקן? טרומן האר אהבה הנקנית בדולר. יד לפה, הזהרתיך יד לפה, שמור את פיך כי אסור לספר על תנועות יחידה ואפילו תלך עם אחת יחידה כי אסור לספר על פעולות הצבא ואפילו את שם המבצע אהבה גם ברמז הפסק הדיבור זה אסור, זה אסור, זה אסור. זה נכון אך אתמול הרב סרן שישב שם בבית הקפה כן, סיפר שבמשמר כרם יש תותח שהובא.. יד לפה! אל תהיה ציוני, בוא נזוז כבר אז דבר על מרק הפירות אבל איפה נשב, מוסקה, מוסקה נו, נשב על ספסל בשדרות על ספסל בשדרות השתגעת? אז נרד נא הימה למטה אין פינה משלנו בכרך יש מקום, מועדון הפלמ"ח. יד לפה... נשתחרר נחפש לנו בית אם תמצא איזה לול זה מספיק כי אם יש לחייל זוג רגליים, הוא אותם... יד לפה זה מזיק! אך צריך את הפה קצת לפתוח אל תדאג הוא נושם ונושף בפלמ"ח כשהייתי אפרוח יד לפה זה עוזר לאוייב! זה ספסל, זהו מוסקה, זאת ניצה אהבה בלבנו הקיצה העולם הן היה כה יפה לו היה בו פחות יד לפה.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: חיים חפר (פיינר)
לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב
כתיבה: 1949
הלחנה: 1949

אֵיזֶה חֹפֶשׁ נִפְלָא נִצָּה, נִצָּה
נַעֲבֹר נִסְתַּכֵּל בָּאָבִיב
בּוֹא נֵלֵךְ לַטַּיֶּלֶת, נָצִיצָה
אֵיזוֹ עִיר נִפְלָאָה תֵּל-אָבִיב!

בּוֹאִי נִצָּה, נִרְאֶה אֵיזֶה סֶרֶט
שֶׁיִּהְיֶה מְעַנְיֵן לְפָחוֹת
"הַשּׁוֹדֵד, הָאָדוֹן וְהַגְּבֶרֶת"
בֵּית-הָעָם בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲרָכוֹת
אֵין לִי כֵּיף, זֶה לֹא סֶרֶט רוֹמַנְטִי
אָז נִרְאֶה "אַהֲבָה בָּאַטְלַנְטִי"
וּמַה שֵּׁם הַשַּׂחְקָן? טְרוּמֶן הָאר
אַהֲבָה הַנִּקְנֵית בְּדוֹלָר.

יָד לַפֶּה, הִזְהַרְתִּיךָ!
יָד לַפֶּה, שְׁמֹר אֶת פִּיךָ!
כִּי אָסוּר לִסַפֵּר עַל תְּנוּעוֹת יְחִידָה
וַאֲפִלּוּ תֵּלֵךְ עִם אַחַת יְחִידָה
כִּי אָסוּר לִסַפֵּר עַל פְּעֻלּוֹת הַצָּבָא
וַאֲפִלּוּ אִם שֵׁם הַמִּבְצָע "אַהֲבָה"
גַּם בְּרֶמֶז הַפְסֵק הַדִּבּוּר!
זֶה אָסוּר, זֶה אָסוּר, זֶה אָסוּר!

זֶה נָכוֹן, אַךְ אֶתְמוֹל הָרַב-סֶרֶן
שֶׁיָּשַׁב שָׁם בְּבֵית הַקָּפֶה
כֵּן, סִפֵּר שֶׁבְּמִשְׁמַר בַּכֶּרֶם
יֵשׁ תּוֹתָח שֶׁהוּבָא... יָד לַפֶּה!
אַל תִּהְיֶה צִיּוֹנִי, בֹּא נָזוּז כְּבָר
אָז דַּבְּרִי עַל מְרַק הַפֵּרוֹת
אֲבָל אֵיפֹה נֵשֵׁב, מוּסְקָה, מוּסְקָה?
נוּ, נֵשֵׁב עַל סַפְסָל בַּשְּׂדֵרוֹת!
עַל סַפְסָל בַּשְּׂדֵרוֹת – הִשְׁתַּגַּעַתְּ?
אָז נֵרֵד נָא הַיָּמָּה לְמַטָּה
אֵין פִּנָּה מִשֶּׁלָּנוּ בַּכְּרַךְ
יֵשׁ מָקוֹם, מוֹעֲדוֹן הַפַּלְמָ"ח –

יָד לַפֶּה...

נִשְׁתַּחְרֵר, נְחַפֵּשׂ לָנוּ בַּיִת
אִם תִּמְצָא אֵיזֶה לוּל, זֶה מַסְפִּיק
כִּי אִם יֵשׁ לַחַיָּל זוּג רַגְלַיִם, הוּא אוֹתָן...
יָד לַפֶּה – זֶה מַזִּיק!
אַךְ צָרִיךְ אֶת הַפֶּה קְצָת לִפְתֹּחַ
אַל תִּדְאַג הוּא נוֹשֵׁם וְנוֹשֵׁף
בַּפַּלְמָ"ח כְּשֶׁהָיִיתִי אֶפְרוֹחַ –
יָד לַפֶּה, זֶה עוֹזֵר לָאוֹיֵב!
זֶה סַפְסָל, זֶהוּ מוּסְקָה, זֹאת נִצָּה
אַהֲבָה בְּלִבֵּנוּ הֵקִיצָה
הָעוֹלָם הֵן הָיָה כֹּה יָפֶה
לוֹ הָיָה בּוֹ פָּחוֹת יָד לַפֶּה...

יָד לַפֶּה...
איזה חופש נפלא ניצה, ניצה
נעבור נסתכל באביב
בוא נלך, לטיילת נציצה
איזו עיר נפלאה תל אביב

בואי ניצה, נראה איזה סרט
שיהיה מעניין לפחות
"השודד האדון והגברת"
בית העם בשלושים מערכות
אין לי כיף, זה לא סרט רומנטי
אז נראה "אהבה באטלנטי"
ומה שם השחקן? טרומן האר
אהבה הנקנית בדולר.

יד לפה, הזהרתיך
יד לפה, שמור את פיך
כי אסור לספר על תנועות יחידה
ואפילו תלך עם אחת יחידה
כי אסור לספר על פעולות הצבא
ואפילו את שם המבצע אהבה
גם ברמז הפסק הדיבור
זה אסור, זה אסור, זה אסור.

זה נכון אך אתמול הרב סרן
שישב שם בבית הקפה
כן, סיפר שבמשמר כרם
יש תותח שהובא.. יד לפה!
אל תהיה ציוני, בוא נזוז כבר
אז דבר על מרק הפירות
אבל איפה נשב, מוסקה, מוסקה
נו, נשב על ספסל בשדרות
על ספסל בשדרות השתגעת?
אז נרד נא הימה למטה
אין פינה משלנו בכרך
יש מקום, מועדון הפלמ"ח.

יד לפה...

נשתחרר נחפש לנו בית
אם תמצא איזה לול זה מספיק
כי אם יש לחייל זוג רגליים, הוא אותם...
יד לפה זה מזיק!
אך צריך את הפה קצת לפתוח
אל תדאג הוא נושם ונושף
בפלמ"ח כשהייתי אפרוח
יד לפה זה עוזר לאוייב!
זה ספסל, זהו מוסקה, זאת ניצה
אהבה בלבנו הקיצה
העולם הן היה כה יפה
לו היה בו פחות יד לפה.


 פרטים נוספים
ביצוע: יפה ירקוני, צדוק סביר
עיבוד: משה וילנסקי
מקור: משירי לוחמים,הד ארצי, AN11-45


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: הצ'יזבטרון
שנת הקלטה: 1949
מקור: תקליט לא-מסחרי של קול ישראל

סולנים: שייקה ונעמי עם גדעון, יואל וזם
פסנתר: סשה ארגוב

על השיר

מתוך התכנית הרביעית של הצ'יזבטרון ("הטרמפ") שהועלתה באפריל 1949.

לביצוע שלישיית גשר הירקון האזינו כאן.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

צבא   אוכל (ושתייה)  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם