וַדָּאי יֶשְׁנָם כָּאן לוֹחֲמִים אֲשֶׁר זוֹכְרִים עוֹד
זוֹכְרִים אֶת שֶׁטַח הַהֶפְקֵר בֵּין הַקַּוִּים
וְאֵיךְ עָבַרְנוּ בִּשְׂדוֹתָיו הַבּוֹעֲרִים עוֹד
פִּלַּסְנוּ דֶּרֶךְ בַּכִּידוֹן וּבָרוֹבִים.
אַךְ גַּם הַיּוֹם, עֵת הַשָּׁלוֹם פּוֹרֵשׂ כְּנָפַיִם
אִם תִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב סָבִיב תִּרְאֶה, חָבֵר,
אֵיךְ מְאַיֵּם תָּמִיד בַּחוּץ וְגַם מִבַּיִת
אֵיךְ מְאַיֵּם עָלֵינוּ שֶׁטַח הַהֶפְקֵר.
שֶׁטַח הַהֶפְקֵר, שֶׁטַח הַהֶפְקֵר
הוּא מִן הָעִיר עַד הַכְּפָרִים
הוּא בַּמִּישׁוֹר, הוּא בֶּהָרִים
הוּא עַל הַגְּבוּל, הוּא בָּרְחוֹבוֹת
וְהָעִקָּר – בַּלְּבָבוֹת
לָכֵן צָרִיךְ לָשִׂים אֶל לֵב
כִּי הוּא חָזָק מִכָּל אוֹיֵב!
וְהוּא עָלוּל, לְלֹא כָּל קְרָב
לַחֲנֹק אוֹתָנוּ בְּיָדָיו!
עַל כֵּן, בְּטֶרֶם נְאַחֵר –
נָקוּם עָלָיו, עַל שֶׁטַח הַהֶפְקֵר.
כָּאן שֶׁטַח הַהֶפְקֵר אֶת אֶגְרוֹפוֹ שׁוֹלֵחַ
וְהָאֶזְרָח נִצָּב מוּלוֹ בְּיָד קְמוּצָה
אֲבָל בְּסַפְסָרוּת וּבְיוּרוֹקְרַטְיָה, רֵעַ,
אָשֵׁם, וַדָּאי אָשֵׁם, גַּם לִפְעָמִים אַתָּה.
מוּל שֶׁטַח הַהֶפְקֵר אֲשֶׁר עוֹמֵד בַּשַּׁעַר
גַּם בַּצָּבָא צָרִיךְ לִסְתֹּם פִּרְצָה מַהֵר
בְּיַחַד, אֵין *דַּרְגּוֹת, בַּיְּהִירוּת מִטַּעַם,
בַּפִּטּוּרִין אֲשֶׁר הֵם שֶׁטַח הַהֶפְקֵר.
שֶׁטַח הַהֶפְקֵר...
וַדַּאי יֶשְׁנָם כָּאן לוֹחֲמִים אֲשֶׁר רוֹאִים עוֹד
רוֹאִים לְיַד בֵּיתֵנוּ אֶת הַגְּבוּל עוֹבֵר
וְאִם אֶת עֵינֵיכֶם אֶל הֶהָרִים תָּרִימוּ
תִּרְאוּ, אַחִים, תִּרְאוּ אֶת שֶׁטַח הַהֶפְקֵר.
עַל כֵּן הַיּוֹם, עֵת הַשָּׁלוֹם פּוֹרֵשׂ כְּנָפַיִם
אִם תִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב סָבִיב תִּרְאֶה, חָבֵר
אֵיךְ מְאַיֵּם תָּמִיד בַּחוּץ וְגַם מִבַּיִת
אֵיךְ מְאַיֵּם עָלֵינוּ שֶׁטַח הַהֶפְקֵר.
שֶׁטַח הַהֶפְקֵר...ודאי ישנם כאן לוחמים אשר זוכרים עוד
זוכרים את שטח ההפקר בין הקווים
ואיך עברנו בשדותיו הבוערים עוד
פילסנו דרך בכידון וברובים.
אך גם היום, עת השלום פורש כנפיים
אם תתבונן היטב סביב תראה, חבר,
איך מאיים תמיד בחוץ וגם מבית
איך מאיים עלינו שטח ההפקר.
שטח ההפקר, שטח ההפקר
הוא מן העיר עד הכפרים
הוא במישור, הוא בהרים
הוא על הגבולי הוא ברחובות
והעיקר - בלבבות
לכן צריך לשים אל לב
כי הוא חזק מכל אויב!
והוא עלול, ללא כל קרב
לחנוק אותנו בידיו!
על כן, בטרם נאחר -
נקום עליו, על שטח ההפקר
כאן שטח ההפקר את אגרופו שולח
והאזרח ניצב מולו ביד קמוצה
אבל בספספרות ובירוקרטיה, רע,
אשם, ודאי אשם, גם לפעמים אתה.
מול שטח ההפקר אשר עומד בשער
גם בצבא צריך לסתום פרצה מהר
ביחד, אין דרגות, ביהירות מטעם,
בפיטורין אשר הם שטח ההפקר.
שטח ההפקר...
ודאי ישנם כאן לוחמים אשר רואים עוד
רואים ליד ביתנו את הגבול עובר
ואם את עיניכם אל ההרים תרימו
תראו, אחים, תראו את שטח ההפקר.
על כן היום, עת השלום פורש כנפיים
אם תתבונן היטב סביב תראה, חבר
איך מאיים גם מבחוץ וגם מבית
איך מאיים עלינו שטח ההפקר.
שטח ההפקר...
![]() |
מילים: חיים חפר (פיינר) לחן: מרדכי זעירא כתיבה: ~1950 הלחנה: ~1950
|
![]() |
|