כְּבָר בֹּקֶר הַשְׁכֵּם – הַיָּם עוֹד זוֹעֵם,
עַל הָרָצִיף הַמְּנוֹרוֹת נוֹצְצוֹת.
הַשַּׁחַר עוֹלֶה וְהָרוּחַ הוֹמֶה
וְנִסְפָּג בְּקִרְעֵי הַחֻלְצוֹת.
שָׁמַיִם קוֹדְרִים, טָסִים עֲנָנִים
וְהַדָּם בְּגוּפֵנוּ לוֹהֵט.
בְּגָדֵינוּ בְּלוּיִים נִרְטְבוּ בַּגְּשָׁמִים
וְהַפֶּה רַק קְלָלוֹת הוּא פּוֹלֵט.
עַד מָתַי סַפָּנִים עוֹד נִסְחֹב הַשַּׂקִּים
וְנִטְעַן בִּטְנֵי אֳנִיּוֹת,
נִפְרֹשׂ מִפְרָשִׂים לִקְרַאת מֶרְחַקִּים
וְנַפְלִיג, סַפָּנִים בַּסִּירוֹת?
לֹא נִסְחֹב עַל הַגַּב תַּפּוּחֵי הַזָּהָב,
לֹא נִקְפָּא בִּכְפוֹר הָרוּחוֹת!
לֹא נִסְבֹּל עוֹד רָעָב, לֹא נַזִּיעַ לַשָּׁוְא
בְּעַד שֶׁבַע אוֹ שְׁמוֹנֶה פְּרוּטוֹת!
קִפְצוּ לַסִּירָה, אֳנִיָּה מְחַכָּה
סַפָּנִים, אַחֲזוּ בַּמָּשׁוֹט!
אֳנִיָּה אֲדֻמָּה וְאָדֹם גַּם דִּגְלָהּ
וְנוֹשֵׂאת הִיא עוֹלָם שֶׁל תִּקְווֹת!כבר בוקר השכם - הים עוד זועם,
על הרציף המנורות נוצצות.
השחר עולה והרוח הומה
ונספג בקרעי החולצות.
שמים קודרים, טסים עננים
והדם בגופנו לוהט.
בגדינו בלויים נרטבו בגשמים
והפה רק קללות הוא פולט.
עד מתי ספנים עוד נסחוב השקים
ונטען בטני אניות?
נפרוש מפרשים לקראת מרחקים
ונפליג, ספנים בסירות!
לא נסחוב על הגב תפוחי הזהב,
לא נקפא בכפור הרוחות.
לא נסבול עוד רעב, לא נזיע לשווא
בעד שבע או שמונה פרוטות.
קפצו לסירה, אנייה מחכה
ספנים אחזו במשוט.
אנייה אדומה ואדום גם דגלה
ונושאת היא עולם של תקוות!
|
|
מילים: אברהם (בומי) תורן לחן: נסים נסימוב
|
כְּבָר בֹּקֶר הַשְׁכֵּם – הַיָּם עוֹד זוֹעֵם, עַל הָרָצִיף הַמְּנוֹרוֹת נוֹצְצוֹת. הַשַּׁחַר עוֹלֶה וְהָרוּחַ הוֹמֶה וְנִסְפָּג בְּקִרְעֵי הַחֻלְצוֹת.
שָׁמַיִם קוֹדְרִים, טָסִים עֲנָנִים וְהַדָּם בְּגוּפֵנוּ לוֹהֵט. בְּגָדֵינוּ בְּלוּיִים נִרְטְבוּ בַּגְּשָׁמִים וְהַפֶּה רַק קְלָלוֹת הוּא פּוֹלֵט.
עַד מָתַי סַפָּנִים עוֹד נִסְחֹב הַשַּׂקִּים וְנִטְעַן בִּטְנֵי אֳנִיּוֹת, נִפְרֹשׂ מִפְרָשִׂים לִקְרַאת מֶרְחַקִּים וְנַפְלִיג, סַפָּנִים בַּסִּירוֹת?
לֹא נִסְחֹב עַל הַגַּב תַּפּוּחֵי הַזָּהָב, לֹא נִקְפָּא בִּכְפוֹר הָרוּחוֹת! לֹא נִסְבֹּל עוֹד רָעָב, לֹא נַזִּיעַ לַשָּׁוְא בְּעַד שֶׁבַע אוֹ שְׁמוֹנֶה פְּרוּטוֹת!
קִפְצוּ לַסִּירָה, אֳנִיָּה מְחַכָּה סַפָּנִים, אַחֲזוּ בַּמָּשׁוֹט! אֳנִיָּה אֲדֻמָּה וְאָדֹם גַּם דִּגְלָהּ וְנוֹשֵׂאת הִיא עוֹלָם שֶׁל תִּקְווֹת! כבר בוקר השכם - הים עוד זועם, על הרציף המנורות נוצצות. השחר עולה והרוח הומה ונספג בקרעי החולצות.
שמים קודרים, טסים עננים והדם בגופנו לוהט. בגדינו בלויים נרטבו בגשמים והפה רק קללות הוא פולט.
עד מתי ספנים עוד נסחוב השקים ונטען בטני אניות? נפרוש מפרשים לקראת מרחקים ונפליג, ספנים בסירות!
לא נסחוב על הגב תפוחי הזהב, לא נקפא בכפור הרוחות. לא נסבול עוד רעב, לא נזיע לשווא בעד שבע או שמונה פרוטות.
קפצו לסירה, אנייה מחכה ספנים אחזו במשוט. אנייה אדומה ואדום גם דגלה ונושאת היא עולם של תקוות!
פרטים נוספים
|
מפי יורם הרועה
|
עַד מָתַי סַבָּלִים נִשָּׂא אַרְגָּזִים וְנַטְעִין בִּטְנֵי אֳנִיּוֹת נִפְתַּח מִפְרָשִׂים לִקְרַאת מֶרְחַקִּים וְנַפְלִיג סַפָּנִים בַּסִּירוֹת
לֹא נִשָּׂא עַל הַגַּב תַּפּוּחֵי הַזָּהָב לֹא נִגְוַע מִסַּעַר רוּחוֹת לֹא נִגְוַע בָּרָעָב, לֹא נַזִּיעַ לַשָּׁוְא בְּעַד שֶׁבַע אוֹ שְׁמוֹנֶה פְּרוּטוֹת
עַד מָתַי פּוֹעֲלִים תַּעַבְדוּ בֻּרְגָּנִים תַּעַבְדוּ וְתַזִּיעוּ לַשָּׁוְא אֳנִיָּה אֲדֻמָּה וְאָדֹם גַּם דִּגְלָהּ נוֹשֵׂאת עוֹלָם שֶׁל תִּקְווֹת עד מתי סבלים נישא ארגזים ונטעין בטני אניות נפתח מפרשים לקראת מרחקים ונפליג ספנים בסירות
לא נישא על הגב תפוחי הזהב לא נגווע מסער רוחות לא נגווע ברעב, לא נזיע לשווא בעד שבע או שמונה פרוטות
עד מתי פועלים תעבדו בורגנים תעבדו ותזיעו לשווא אנייה אדומה ואדום גם דגלה נושאת עולם של תקוות
פרטים נוספים
על הגרסה: לפי הקלטה בארכיון הצליל הלאומי.
|
עד מתי סווארים
|
עַד מָתַי סַוָּרִים עוֹד נִסְחַב אַרְגָּזִים וְנַטְעִין בִּטְנֵי אֳנִיּוֹת? לֹא נִסְחַב עַל הַגַּב תַּפּוּחֵי הַזָּהָב בְּעַד שְׁמוֹנֶה אוֹ עֶשֶׂר פְּרוּטוֹת.
סַפָּנִים אַמִּיצִים, אֳנִיָּה מְחַכָּה סַפָּנִים תִּפְסוּ הַמָּשׁוֹט! אֳנִיָּה אֲדֻמָּה וְאָדֹם גַּם דִּגְלָהּ וְנוֹשֵׂאת הִיא עוֹלָם שֶׁל תִּקְווֹת.
עד מתי סווארים עוד נסחוב ארגזים ונטעין בטני אניות? לא נסחוב על הגב תפוחי הזהב בעד שמונה או עשר פרוטות.
ספנים אמיצים, אנייה מחכה ספנים תפסו המשוט! אנייה אדומה ואדום גם דגלה ונושאת היא עולם של תקוות.
פרטים נוספים
על הגרסה: קטע מגרסת בנק"י לשיר. נמסר ע"י תמר גוז'נסקי.
|
מתוך שירון בית החינוך בצפון
|
[כותרת: אניית העתיד]
[בבית אחרון:] נִקְפֹּץ לַסִּירָה, אֳנִיָּה מְחַכָּה... [כותרת: אניית העתיד]
[בבית אחרון:] נקפוץ לסירה, אנייה מחכה...
|
מפנקסה של הדסה ברלינסקי
|
[בית שני] לֹא נִשָּׂא עַל הַגַּב תַּפּוּחֵי הַזָּהָב לֹא נִקְפָּא בְּסַעַר הָרוּחוֹת לֹא נִגְוַע בָּרָעָב, לֹא נַזִּיעַ לַשָּׁוְא בְּעַד שְׁמוֹנֶה אוֹ עֶשֶׂר פְּרוּטוֹת.
סַפָּנִים יְקָרִים, אֳנִיָּה מְחַכָּה סַפָּנִים, יַחְדָּו בַּמָּשׁוֹט אֳנִיָּה אֲדֻמָּה וְאָדֹם הוּא דִּגְלָהּ וְנוֹשֵׂאת הִיא עוֹלָם שֶׁל תִּקְווֹת.
[בית שני] לא נישא על הגב תפוחי הזהב לא נקפא בסער הרוחות לא נגווע ברעב, לא נזיע לשווא בעד שמונה או עשר פרוטות
ספנים יקרים, אנייה מחכה ספנים, יחדיו במשוט אנייה אדומה ואדום הוא דגלה ונושאת היא עולם של תקוות
פרטים נוספים
על הגרסה: מתוך עמ' 20 בפנקסה של הדסה ברלינסקי (לבית רבינוביץ), ילידת 1913. קראו על פנקסיה באתר המשפחתי " הכרמונים כותבים".
|
|
 |
|
ביצוע: חבורת שהםשנת הקלטה: 2004
מקור: תקליטור "על הים" (חבורת שהם)
לעדות של ותיקי קריית חיים על תקופת השיר, כולל קונטרפקטום (מילים אחרות על סמך הטקסט המקורי) לחצו כאן.
ללחן השיר הותאמו המלים של "אוי הבטן לי כואבת". ושל "אם זומם הצורר"
ללחן הפזמון של שיר זה הותאמו גם המילים "דומייה עמוקה".
ביצוע נוסף: חבורת רננים
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
מתוך:
"שירי ארץ ישראל"
מאת ד"ר יעקוב שנברג
הסתדרות החלוץ בגרמניה
הוצ' יודישער פערלאג ברלין, 1935