מִי זֹאת לִקְרָאתִי עוֹלָה? בּוֹאִי, אֲחוֹתִי כַּלָּה. לִבַּבְתִּינִי מִכַּלּוֹת יָפְיָפִית לִי יָפְיָפִית לִי בַּמְּחוֹלוֹת. כִּי קַלָּה אֲנִי, כִּי אֲנִי קַלָּה כִּי נָאוָה אֲנִי כִּבְנוֹת הָאַיָּּלָה. בּוֹאָה וְנָחוּלָה כִּי לִבִּי אָבָה כִּי תִּנְעַם בַּמָּחוֹל אַהֲבָה. מִי פָּנָיו אֵלִי יָאִיר? זֶה דּוֹדִי נַפְשִׁי יָעִיר שֶׁכֻּלּוֹ דָּגוּל וָעַז אֲבַקְשֶׁנּוּ לִי אֲבַקְשֶׁנּוּ מִנִּי אָז. כִּי הִנֵּה דּוֹדֵךְ, כִּי דּוֹדֵךְ הִנּוֹ כִּי יִקְרַב אֵלַיִךְ יֶעֱרַב חִנּוֹ. בּוֹאִי וְנָחוּלָה כִּי לִבִּי אָבָה כִּי תִּנְעַם בַּמָּחוֹל אַהֲבָה.מי זאת לקראתי עולה בואי אחותי כלה ליבבתיני מכלות יפיפית לי יפיפית לי במחולות כי קלה אני כי אני קלה כי נאווה אני כבנות האיילה בואה ונחולה כי ליבי אבה כי תנעם במחול אהבה מי פניו אליי יאיר זה דודי נפשי יעיר שכולו דגול ועז אבקשנו לי אבקשנו מני אז כי הנה דודך כי דודך הנו כי יקרב אלייך יערב חינו בואי ונחולה כי לבי אבה כי תנעם במחול אהבה

מקור: "שירון ישראלי : קובץ ראשון", רנן, ערה"ש תשט"ז, עמוד 33