הָהּ, מִי יִתְּנֵנִי כִּפְרִיחַת תַּפּוּחַ
שֶׁנֶּעֶתְקָה מֵעַל בַּדֵּי הָעֵץ
וְעַד עוֹלָם עַל צְחוֹר חָזֵךְ לָנוּחַ,
עַל צְחוֹר חָזֵךְ לָנוּחַ עַד אֵין קֵץ.
אוֹ לוּ אֶהְיֶה כִּפְרִי עָרֵב לְטַעַם,
אֶצְפֶּה עֲדֵי יָדֵךְ אוֹתִי תִּקְטֹף,
וְשׁוּב חַמָּה, כְּאָז כֵּן גַּם הַפַּעַם
קַרְנֶיהָ הַמְּלַטְּפוֹת תִּשְׁלַח בַּחוֹף.
הָהּ, מִי יִתְּנֵנִי פֶּרַח עֲלֵי דֶּרֶךְ
נִצָּה רַכָּה נִפְקַחַת בָּעַלְוָה.
מוּל תֹּמֶר גִּזְרָתֵךְ אֶכְרַע אָז בֶּרֶךְ
עֵת חֶרֶשׁ תַּחְמְקִי בְּגַאֲוָה.
הוֹ, לוּ אֶהְיֶה כְּמַרְגָּנִית נִרְמֶסֶת,
אֶגְדַּל, אָצִיץ בְּמִשְׁעוֹלֵי הַכַּר,
וְכַף רַגְלֵךְ זַכָּה צְחוֹרָה כְּכֶסֶף
תִּשְׁחַק אוֹתִי עַד אֵפֶר וְעָפָר.הה מי יתנני כפריחת תפוח
שנעתקה מעל בדי העץ.
ועד עולם על צחור חזך לנוח,
על צחור חזך לנוח עד בלי קץ.
הו לו אהיה כפרי ערב לטעם
אצפה עדי ידך אותי תקטוף.
ושוב חמה כאז כן גם הפעם
קרניה המלטפות תשלח ברוך.
הה מי יתנני פרח עלי דרך
מיטה רכה נפתחת בעלוה.
מול תומר גזרתך אכרע אז ברך
עת חרש תחמקי בגאוה.
הו, לו אהיה כמרגנית נרמסת
אגדל, אציץ במשעולי הכר.
וכף רגלך דקה צחורה ככסף
תשחק אותי עד אפר בעפר.
|
|
מילים: קתרין טינן תרגום/נוסח עברי: ארנון מגן לחן: עממי אירי כתיבה: במקור 1894
|
הָהּ, מִי יִתְּנֵנִי כִּפְרִיחַת תַּפּוּחַ שֶׁנֶּעֶתְקָה מֵעַל בַּדֵּי הָעֵץ וְעַד עוֹלָם עַל צְחוֹר חָזֵךְ לָנוּחַ, עַל צְחוֹר חָזֵךְ לָנוּחַ עַד אֵין קֵץ.
אוֹ לוּ אֶהְיֶה כִּפְרִי עָרֵב לְטַעַם, אֶצְפֶּה עֲדֵי יָדֵךְ אוֹתִי תִּקְטֹף, וְשׁוּב חַמָּה, כְּאָז כֵּן גַּם הַפַּעַם קַרְנֶיהָ הַמְּלַטְּפוֹת תִּשְׁלַח בַּחוֹף.
הָהּ, מִי יִתְּנֵנִי פֶּרַח עֲלֵי דֶּרֶךְ נִצָּה רַכָּה נִפְקַחַת בָּעַלְוָה. מוּל תֹּמֶר גִּזְרָתֵךְ אֶכְרַע אָז בֶּרֶךְ עֵת חֶרֶשׁ תַּחְמְקִי בְּגַאֲוָה.
הוֹ, לוּ אֶהְיֶה כְּמַרְגָּנִית נִרְמֶסֶת, אֶגְדַּל, אָצִיץ בְּמִשְׁעוֹלֵי הַכַּר, וְכַף רַגְלֵךְ זַכָּה צְחוֹרָה כְּכֶסֶף תִּשְׁחַק אוֹתִי עַד אֵפֶר וְעָפָר. הה מי יתנני כפריחת תפוח שנעתקה מעל בדי העץ. ועד עולם על צחור חזך לנוח, על צחור חזך לנוח עד בלי קץ.
הו לו אהיה כפרי ערב לטעם אצפה עדי ידך אותי תקטוף. ושוב חמה כאז כן גם הפעם קרניה המלטפות תשלח ברוך.
הה מי יתנני פרח עלי דרך מיטה רכה נפתחת בעלוה. מול תומר גזרתך אכרע אז ברך עת חרש תחמקי בגאוה.
הו, לו אהיה כמרגנית נרמסת אגדל, אציץ במשעולי הכר. וכף רגלך דקה צחורה ככסף תשחק אותי עד אפר בעפר.
פרטים נוספים
על הגרסה: נדפס בשם "לונדונדרי" בדף למקהלה מס' 194, הוצאת מרכז לתרבות ולהסברה. בבית השלישי נדפס שם – כנראה בטעות – "בַּעַלְיָה" [לא מתחרז עם "גאוה", וגם צ"ל קמץ בבי"ת], וכן בשורה האחרונה "אפר וָעפר", אולם הביטוי המקובל הוא "אֵפֶר וְעָפָר".
|
אנגלית
|
Would God I were the tender apple blossom That floats and falls from off the twisted bough To lie and faint within your silken bosom Within your silken bosom as that does now.
Or would I were a little burnish'd apple For you to pluck me, gliding by so cold While sun and shade you robe of lawn will dapple Your robe of lawn, and you hair's spun gold.
Yea, would to God I were among the roses That lean to kiss you as you float between While on the lowest branch a bud uncloses A bud uncloses, to touch you, queen.
Nay, since you will not love, would I were growing A happy daisy, in the garden path That so your silver foot might press me going Might press me going even unto death.
|
|
 |
ביצוע: ותיקות מקהלת משמרות שנת הקלטה: 5.10.2009 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מנדולינה: עליזה נגר
גיטרה: חן בניאן
בטקסט המושר יש מעט שיבושים קלים ביחס לזה הכתוב.

|
|
תרגום מקורב ל"שיר אהבה אירי", טקסט משנת 1894 ללחן הידוע כLondonderry Air. האזינו לביצוע משנת 1923 של השיר המקורי. הטקסט המוכר יותר ללחן זה הוא Danny Boy. קיראו בויקיפדיה האנגלית על הלחן המקורי והטקסטים שנכתבו לו באנגלית.
נוסחים עבריים נוספים בלחן זה: הצפצפה ושני תרגומים לDanny Boy: "הו דני בוא" (תרגום חיים חפר) ו"דני בוי" (תרגום יעקב שבתאי; האזינו לביצוע הדודאים עם סוזן ופרן.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.