חג פורים ♫

ביצועים נוספים:

• סידור בלרסקי (Sidor Belarsky)
• בנג'מין מייסנר (Benjamin Maissner)
• האחים והאחיות (שיר שני במחרוזת, תזמון 1:06)
• עוזי חיטמן וחבורת ילדים - כאן (סרטון; השיר הראשון במחרוזת)
• דודו אלהרר, ריקי מנור וליצני החצר - כאן (בליווי סרטון אנימציה)
• חיליק פרנק בניגון המקורי (ראו להלן) - רשום כ"ניגון שמחה - סקווירא" ונכלל בתקליט "פורים בירושלים" (אף שהניגון המקו

טקסטים אחרים באותו לחן: חבריא (יוללה) ומה קרה. טקסט קודם שהותאם לאותו לחן: "לקראת שבת" מאת ש. בן ציון [מס' 5 מתוך "50 זמירות לילדים" בעריכת יואל אנגל, נוסח עברי תרפ"ג. קדמה לו מהדורה יידית].

יעקב מזור: 

הלחן של השיר נגזר מניגון ריקוד, ששרים חסידי בויאן מגזע רוז'ין וחסידי השושלות מגזע צ'רנוביל בחג שמחת-תורה בהקפה השביעית. לכן אפשר להגדיר את הלחן כעיבוד מקוצר של הניגון. את תוי הניגון אפשר למצא במאמרִי "מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי" (עמ' 118).

במאמר מסביר יעקב מזור עוד:

רוב הניגונים החסידיים שקוצרו בנויים במתכונת אופיינית ביותר למוזיקה החסידית: א-ב-ג-ב, אשר אינה מצויה ברפרטואר השירים הישראלי. ככל הנראה הייתה מתכונת זו ארוכה מדיי עבור החלוצים, והם הסתפקו לרוב בזמרת שת יהפראזות הראשונות של הניגון (א-ב), כפי שנעשה גם בשיר הילדים "חג פורים".

אפשר להוסיף כי גם חלק ב בנוסח "חג פורים" פשוט יותר מאשר בניגון המקורי, שבו חלק זה חוזר פעמיים עם שני סיומים שונים.

מוסיף ומחדד אלי הלוי:

הניגון שימש כשיר בחג שמחת תורה בשבע ההקפות שנערכו עם ספר התורה בבית הכנסת, כששבעה ניגונים מיוחדים ועתיקים שימשו כניגוני הריקוד (ללא מילים) בהקפות השביעיות שנערכו בפרט בחצרות קוזניץ' הפולנית וממנה עברו לחסידות בעלזא, שמקום משכנה היה בגליציה-פולין. לאחר שאימצה התנועה הציונית את הלחן, השיר הזה הוסר ע"י חסידי בעלזא משבע ההקפות, ובהקפה השביעית ב"חג", שרו פעם נוספת את הניגון של ההקפה השנייה לבקשתו של האדמו"ר מבעלזא.

הניגון מקורו בבית קוזניץ', אך בחסידי שושלת צ'רנוביל שנהגו גם הם לשיר את השירים ששרו בבעלזא, ממשיכים עד היום לשורר את השיר של "חג פורים" בהקפה השביעית.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.