לנשק אחים, אל הנשק ♫

לַנֶּשֶׁק, אַחִים, אֶל הַנֶּשֶׁק
בְּשַׁעַר אַרְצֵנוּ פּוֹלֵשׁ:
רַק כָּךְ הַמּוֹלֶדֶת נִכְבֶּשֶׁת:
בַּשִּׁיר וּבַדָּם וּבָאֵשׁ.

הַשִּׁיר הוּא לַהַב הָרוּחַ,
בָּעַר וְגָבַר לֹא אֻכַּל –
אֶתְמוֹל הוּא הָיָה עוֹד מַדּוּחַ
הַיּוֹם הִלְבִּישַׁנוּ אֱיָל.

הַדָּם הוּא יֵינוֹ שֶׁל הַחֹפֶשׁ,
חַגּוֹ בֶּן-חוֹרִין בּוֹ יָחֹג –
יֵצֵא אֶל הַקְּרָב וּבִמְנוֹף-אֵשׁ
לֹא כּוֹס "לְחַיִּים" שָׁם יִמְזֹג.

הָאֵשׁ, – אַח, בְּעֹז בָּהּ נָגִיחַ,
בָּהּ נַךְ אֶת אוֹיְבֵנוּ אָחוֹר.
נָאִיר בָּהּ דַּרְכּוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ,
הָאֵשׁ הִיא רִכְבּוֹ שֶׁל הַדְּרוֹר.

לַנֶּשֶׁק, אַחִים, אֶל הַנֶּשֶׁק
וּקְרָב אַחֲרוֹן נְקַדֵּשׁ –
רַק כָּךְ הַמּוֹלֶדֶת נִכְבֶּשֶׁת,
בַּשִּׁיר וּבַדָּם וּבָאֵשׁ.