מילים

צְלִיל, צְלִיל, צְלִיל!
מִצְנֶפֶת לִי וּגְדִיל!
אַל יָקוּם אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ,
מִשְׂחַק פּוּרִים מַתְחִיל!

לה לה לה...

הַלֵּצָן:
פַּנּוּ דֶּרֶךְ, הַטּוּ לַצָּד –
הַמֶּלֶךְ בָּא עִם שַׁרְבִיט בַּיָּד!

אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ,
אֲנִי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ!
שַׁרְבִיט זָהָב לִי בַּיָּד
וְכֶתֶר עַל הָרֹאשׁ!

לְכֻלָּנוּ, לְכֻלָּנוּ
כֶּתֶר עַל הָרֹאשׁ!
כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ
הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ!

הַלֵּצָן:
הָרִימוּ זֵר, הָנִיפוּ זֵר –
הִנֵּה בָּאָה מַלְכָּה אֶסְתֵּר!

מַלְכָּה אֶסְתֵּר אֲנִי,
וְזֵר זָהָב יֵשׁ לִי!
יוֹדְעִים אַתֶּם מִי דּוֹדִי?
מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי!

לְכֻלָּנוּ, לְכֻלָּנוּ
עַל רֹאשֵׁנוּ זֵר!
כָּל אַחַת מֵאִתָּנוּ
הִיא מַלְכָּה אֶסְתֵּר!

הַלֵּצָן:
יַעֲמֹד, יַעֲמֹד, יַעֲמֹד –
רַבִּי מָרְדְּכַי הַדּוֹד!

אֲנִי הוּא מָרְדְּכַי,
תְּכֵלֶת בְּגָדַי,
אָזְנֵי-הָמָן וְרַעֲשָׁנִים
הֵבֵאתִי לִילָדַי!

הַלֵּצָן:
פַּנּוּ דֶּרֶךְ מִכָּאן וּמִכָּאן –
יָבוֹא הָמָן! יָבוֹא הָמָן!

וְגַם אֲנִי אָשִׁיר!
הֵבֵאתִי סוּס אַבִּיר.
אֶת מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי
אַרְכִּיב בִּרְחוֹב הָעִיר!

כל הילדים:
כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ!
מקור: "זמר חן" , בית הוצאה של איגוד הקומפוזיטורים בשיתוף עם המרכז לתרבות ולחינוך , 1960 , 72 –73

הקלטות (6)

עיבוד: נתן שחר
ניצוח: נתן שחר
שנת הקלטה: תחילת שנות ה-70
מקור: תקליט "פורים שמח" (מקהלת הדסים)
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: שנות החמישים
מקור: התקליטון "שירי פורים" בחברת "מקולית"
עיבוד: נחום נרדי
ניצוח: נחום נרדי
שנת הקלטה: 1961

במקור הוקלט ברצועה משותפת עם "יום פורים" לפניו ואחריו.

נכלל בתקליט: פורים
0:00 0:00
עיבוד: יוסף הדר
שנת הקלטה: 1964
מקור: התקליט "שירי פורים - סדרה 2", MN-511 בחברת הד ארצי
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1965
מקור: התקליט "חג שמח: שירי חג לילדים", מס' W-30766 בחברת התקליט חיפה

עיבוד פשוט בלי מקהלה ותזמורת

ביצוע
0:00 0:00
פסנתר: נחום נרדי
שנת הקלטה: 1965

על השיר

השיר התפרסם באמצעות "הגליונות לגננות".

נחום נרדי העיד כי השיר נכתב להצגה "הגיבור בפה" (ראיון לציפי פליישר, 21.4.1963, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 347).

יעקב מזור::

מקור הלחן הוא ניגון של חסידי סטולין-קרלין לפיוט "שושנת יעקב". על כך ראו כתבתו של זאב א' ארליך "אחד שתיים שלוש - ניגון חסידי סטולין", בעיתון הצופה, יא באדר תשס"א. התווים של הניגון התפרסמו אצל י' סטוצ'בסקי, ניגונים חסידיים, ניגונים לכל השנה, תל אביב 1973.

לחלק א של המנגינה הושרו גם:

המלים "ערבי זקן"

'שיר הקבוצה הקטנה', מתוך 'ארבעה בני (המסכת).

ביצועים נוספים:


יוסי הלחמי מספר:

עד כמה שזכור לי, מפי אבא ז"ל (חיים הלחמי), השיר "משחק פורים" הושר בתיאטרון "המטאטא" והוא היה השחקן ששר את תפקיד אחשורוש.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם