הן ירונן

הֵן יְרֻנָּן, יְרוֹעַע וְיֵעוֹר הֵן תִּפְרַח, תִּפְרֶה וְתִפְרֹץ מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל!הן ירונן ירועע ויעור הן תפרח תפרה ותפרוץ מדינת ישראל על אדמת ישראל!

מתתיהו שלם בראיון לציפי פליישר, 30.3.1963, מתוך "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" (חיפה, 1964/2009), עמ' 368: "[השיר נכתב] קצת לפני 1954. קטע מקרא בחג העומר, ז"א מילולי ולא מושר. אני חושב בזמן האחרון שצריך מה שפחות לקרוא בעומר ויותר לשיר. סמוך ליום העצמאות באותה שנה העברתי אם כן את הקריאה של קטע זה לשירה. לו היתה לי שהות לתקן את המנגינה הייתי מתקן בה. היא טובה לנגינה ופחות טובה לשירה. יש קושי בקצב. גם בה התרחשה שחיקה (במילה "ישראל"). ביססתי את המילים על פסוק בישעיהו "לא ירונן", והעברתי מן השלילי אל החיובי, מן הקללה אל הברכה, והוספתי "מדינת ישראל". השיר מושך למהירות, אבל כל כך מהר כמו ששרים אותו אני מתחלחל...צריך בעצם להתחיל לאט ולהגיע בהדרגה למהירות".

לצפיה בריקוד על פי השיר בטקס העומר [שנה?] ברמת יוחנן לחצו כאן. צפו גם בביצוע מטקס קציר העומר ה-71 ברמת יוחנן (23.4.2016).

ראו תווים של השיר בסרטון עם מטרונום העוקב אחריהם.