אַלְפַּיִם שְׁנוֹת עָפָר יָכֹלְנוּ לַמִּדְבָּר, שִׁבְעִים אֶל מוּל יָחִיד יָכֹלְנוּ לַמַּשְׁחִית. קַו-לָקָו וְאוֹת לְאוֹת בָּנִינוּ זֹאת, עָשִׂינוּ זֹאת יָכֹלְנוּ זֹאת, זִקְנָה וּנְעוּרִים, וְלֹא נִמְעַד וְלֹא נִמּוֹט - עֶשְׂרִים שָׁנָה עָשִׂינוּ זֹאת נָרִים, נַשִּׁיקָה כּוֹס לְעוֹד עֶשְׂרִים! אַלְפַּיִם שְׁנוֹת עָפָר קַו-לָקָו וְאוֹת לְאוֹת... אַלְפַּיִם שְׁנוֹת עָפָר אֶתְמוֹל חוֹבֵק מָחָר אלפים שנות עפר יכלנו למדבר, שבעים אל מול יחיד יכלנו למשחית. קו-לקו ואות לאות בנינו זאת, עשינו זאת יכלנו זאת, זקנה ונעורים, ולא נמעד ולא נמוט - עשרים שנה עשינו זאת נרים, נשיקה כוס לעוד עשרים! אלפים שנות עפר קו-לקו ואות לאות... אלפים שנות עפר אתמול חובק מחר