הקטן
גופן
הגדל
גופן
מכאן ועד לגבול
הַרְבֵּה אוֹרוֹת בָּעִיר הַמְרֻחֶקֶת, כָּל כָּךְ מְעַט אוֹרוֹת יֵשׁ כָּאן בַּכְּפָר אֲבָל כְּדֵי שֶּׁשָּׁם יִישְׁנוּ בְּשֶׁקֶט עֵרִים אֲנַחְנוּ כָּאן, אַנְשֵׁי הַסְּפָר. מִכָּאן וְעַד לַגְּבוּל פָּחוֹת מִקִּילוֹמֶטֶר וְהָאוֹיֵב מִמּוּל אוֹרֵב בַּחֲשֵׁכָה: אֲבָל עוֹד יוֹם יִזְרַח מִּלֵּיל פְּחָדִים וָמֶתַח וּשְׁקֵדִיָּה תִּפְרַח בְּשֶׁקֶט וּבִטְחָה. לֹא פַּעַם בְּלֵילוֹת אֲשֶׁר כָּאֵלֶּה עֵת אִישׁ וָאִישׁ עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן חַיָּיו - נִדְמֶה לְךָ, אוּלַי אַתָּה הַסֶּלַע שֶׁיִּתְנַפְּצוּ אֵלָיו גַּלֵּי הַיָּם... מִכָּאן וְעַד לַגְּבוּל... יוֹדְעִים אָנוּ כִּי עוֹד יָבוֹא יוֹמֵנוּ יוֹם שֶׁמֶשׁ וּבְרָכָה עַל הַגְּבוּלוֹת לֹא עוֹד יַרְוֶה הַדֶּמַע אֶת שְׂדוֹתֵינוּ וְלֹא נִירָא מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת. מִכָּאן וְעַד לַגְּבוּל... הרבה אורות בעיר המרוחקת, כל כך מעט אורות יש כאן בכפר אבל כדי ששם ישנו בשקט ערים אנחנו כאן, אנשי הספר. מכאן ועד לגבול פחות מקילומטר והאויב ממול אורב בחשכה: אבל עוד יום יזרח מליל פחדים ומתח ושקדיה תפרח בשקט ובטחה. לא פעם בלילות אשר כאלה עת איש ואיש עושה חשבון חייו - נדמה לך, אולי אתה הסלע שיתנפצו אליו גלי הים... מכאן ועד לגבול... יודעים אנו כי עוד יבוא יומנו יום שמש וברכה על הגבולות לא עוד ירוה הדמע את שדותינו ולא נירא מפחד בלילות. מכאן ועד לגבול...
מילים: חיים חפר (פיינר)
לחן: מרדכי זעירא

הַרְבֵּה אוֹרוֹת בָּעִיר הַמְרֻחֶקֶת,
כָּל כָּךְ מְעַט אוֹרוֹת יֵשׁ כָּאן בַּכְּפָר
אֲבָל כְּדֵי שֶּׁשָּׁם יִישְׁנוּ בְּשֶׁקֶט
עֵרִים אֲנַחְנוּ כָּאן, אַנְשֵׁי הַסְּפָר.

מִכָּאן וְעַד לַגְּבוּל
פָּחוֹת מִקִּילוֹמֶטֶר
וְהָאוֹיֵב מִמּוּל
אוֹרֵב בַּחֲשֵׁכָה:
אֲבָל עוֹד יוֹם יִזְרַח
מִּלֵּיל פְּחָדִים וָמֶתַח
וּשְׁקֵדִיָּה תִּפְרַח
בְּשֶׁקֶט וּבִטְחָה.

לֹא פַּעַם בְּלֵילוֹת אֲשֶׁר כָּאֵלֶּה
עֵת אִישׁ וָאִישׁ עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן חַיָּיו -
נִדְמֶה לְךָ, אוּלַי אַתָּה הַסֶּלַע
שֶׁיִּתְנַפְּצוּ אֵלָיו גַּלֵּי הַיָּם...

מִכָּאן וְעַד לַגְּבוּל...

יוֹדְעִים אָנוּ כִּי עוֹד יָבוֹא יוֹמֵנוּ
יוֹם שֶׁמֶשׁ וּבְרָכָה עַל הַגְּבוּלוֹת
לֹא עוֹד יַרְוֶה הַדֶּמַע אֶת שְׂדוֹתֵינוּ
וְלֹא נִירָא מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.

מִכָּאן וְעַד לַגְּבוּל...

הרבה אורות בעיר המרוחקת,
כל כך מעט אורות יש כאן בכפר
אבל כדי ששם ישנו בשקט
ערים אנחנו כאן, אנשי הספר.

מכאן ועד לגבול
פחות מקילומטר
והאויב ממול
אורב בחשכה:
אבל עוד יום יזרח
מליל פחדים ומתח
ושקדיה תפרח
בשקט ובטחה.

לא פעם בלילות אשר כאלה
עת איש ואיש עושה חשבון חייו -
נדמה לך, אולי אתה הסלע
שיתנפצו אליו גלי הים...

מכאן ועד לגבול...

יודעים אנו כי עוד יבוא יומנו
יום שמש וברכה על הגבולות
לא עוד ירוה הדמע את שדותינו
ולא נירא מפחד בלילות.

מכאן ועד לגבול...


 פרטים נוספים


על השיר

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים

התווים, בכתב ידו של זעירא.















© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם