שיר הבחורים - זֶמֶרֶשֶׁת

זֶה שִׁיר הַבַּחוּרִים מוּל אֵשׁ וּמוּל שָׁרָב יִשְׂאוּ אוֹתוֹ בַּלֵּב וְעַל שְׂפָתָיִם וְשָׁר אוֹתוֹ אֶחָד אֲשֶׁר אָהַב נִגְּנוּהוּ תּוֹתָחִים וְגַם יָדַיִם וְשׁוּב עוֹלֶה הַשִּׁיר, הַשִּׁיר שֶׁל טֶרֶם קְרָב צָמְאוּ לוֹ הָרֵעִים כְּמוֹ צָמֵא לְמַיִם הַזֶּמֶר הַפָּשׁוּט - הוּא לֹא הוּשַׁר לַשָּׁוְא הַצְּלִיל עוֹד לֹא אָבַד מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם זֶה שִׁיר הַבַּחוּרִים... הַיּוֹם שָׁרִים אוֹתוֹ קְבָרִים בְּנוֹף שְׁמָמָה וְאִילָנוֹת כְּרוּתִים יָקִימוּ חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ וְהוּא בְּמַחֲרֵשָׁה רוֹגֶבֶת אֲדָמָה וְהוּא לְבֵן יָתוֹם הָפַךְ לְשִׁיר הָעֶרֶשׂ זֶה שִׁיר הַבַּחוּרִים... וּמְהַלֵּךְ הַשִּׁיר בְּלֵילוֹתָיו שֶׁל כְּרַךְ וְהוּא עוֹלֶה עָצוּב מִבְּדִידוּתוֹ שֶׁל חֶדֶר זָקֵן מְאֹד הַשִּׁיר - וְגַם צָעִיר כָּל-כָּךְ... עֵת מֵחָלִיל יִבְקַע, מִפִּי רוֹעֵה הָעֵדֶר זֶה שִׁיר הַבַּחוּרִים...זה שיר הבחורים מול אש ומול שרב יישאו אותו בלב ועל שפתיים ושר אותו אחד אשר אהב ניגנוהו תותחים וגם ידיים ושוב עולה השיר, השיר של טרם קרב צמאו לו הרעים כמו צמא למים הזמר הפשוט - הוא לא הושר לשווא הצליל עוד לא אבד מתחת לשמיים זה שיר הבחורים... היום שרים אותו קברים בנוף שממה ואילנות כרותים יקימו חרש חרש והוא במחרשה רוגבת אדמה והוא לבן יתום הפך לשיר הערש זה שיר הבחורים... ומהלך השיר בלילותיו של כרך והוא עולה עצוב מבדידותו של חדר זקן מאוד השיר - וגם צעיר כל-כך... עת מחליל יבקע, מפי רועה העדר זה שיר הבחורים...

מילים: יחיאל מוהר
לחן: יששכר מירון
הלחנה: לכל היאוחר 1948

זֶה שִׁיר הַבַּחוּרִים מוּל אֵשׁ וּמוּל שָׁרָב

יִשְׂאוּ אוֹתוֹ בַּלֵּב וְעַל שְׂפָתָיִם

וְשָׁר אוֹתוֹ אֶחָד אֲשֶׁר אָהַב

נִגְּנוּהוּ תּוֹתָחִים וְגַם יָדַיִם

וְשׁוּב עוֹלֶה הַשִּׁיר, הַשִּׁיר שֶׁל טֶרֶם קְרָב

צָמְאוּ לוֹ הָרֵעִים כְּמוֹ צָמֵא לְמַיִם

הַזֶּמֶר הַפָּשׁוּט - הוּא לֹא הוּשַׁר לַשָּׁוְא

הַצְּלִיל עוֹד לֹא אָבַד מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם

זֶה שִׁיר הַבַּחוּרִים...

הַיּוֹם שָׁרִים אוֹתוֹ קְבָרִים בְּנוֹף שְׁמָמָה

וְאִילָנוֹת כְּרוּתִים יָקִימוּ חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ