בָּא הַגַּנָּה רוּחַ סְתָיו הַפָּרוּעַ, הַשּׁוֹבָב וְקָרַע מִן הֶעָנָף עֲשָׂרָה עֲלֵי זָהָב. נְשָׂאָם אֶל-עָל, אֶל-עָל, הִרְקִידָם בַּמַּעְגָּל, בָּאֲוִיר צָלוּל, כָּחֹל בִּסְחַרְחֹרֶת הַמָּחוֹל. הֶעָלִים הַיְּבֵשִׁים בָּאֲוִיר מַרְעִישִׁים, וְטָסִים עַל הַכָּנָף שֶׁל הָרוּחַ הַשּׁוֹבָב. בָּאֲוִיר מְפַרְפְּרִים הֶעָלִים כְּפַרְפָּרִים, פַּרְפְּרֵי-זָהָב קַלִּים בָּאֲוִיר מְחוֹלְלִים. אַךְ לְפֶתַע הַשּׁוֹבָב עֲזָבָם, בָּרַח וְעָף, וּלְאַט-לְאַט נוֹפְלִים מַטָּה, מַטָּה הֶעָלִים. בא הגנה רוח סתיו הפרוע, השובב וקרע מן הענף עשרה עלי זהב. נשאם אל-על, אל-על, הרקידם במעגל, באויר צלול, כחול בסחרחרת המחול. העלים היבשים באויר מרעישים, וטסים על הכנף של הרוח השובב. באויר מפרפרים העלים כפרפרים, פרפרי-זהב קלים באויר מחוללים. אך לפתע השובב עזבם ברח ועף, ולאט-לאט נופלים מטה, מטה העלים.