עַל הָרֵי הַגִּלְבּוֹעַ
בִּמְקוֹם נֶשֶׁר קַל יָטוּס,
בִּמְקוֹם שֶׁמֶשׁ לֹא לוֹהֶטֶת
אַף בְּעֶצֶם יוֹם תַּמּוּז.
שָׁם עַל מַעְיָן זַךְ כַּבְּדֹלַח,
עָיֵף, יָגֵעַ וְנִרְגָּשׁ,
עִם בַּחוּרָה יַלְדַּת חֶמֶד,
עֶלֶם צָעִיר שָׁם נִפְגָּשׁ.
וַיִּצְטַמְּדוּ הַשְּׂפָתַיִם,
הִתְלַכְּדוּ הַלְּבָבוֹת.
הֵד הַנְּשִׁיקוֹת הַשּׁוֹבֵבוֹת
הִתְפַּשֵּׁט לוֹ בַּסְּבִיבָה.
עָבְרוּ יָמִים, חָלְפוּ שָׁנִים,
בַּחוּרַת חֶמֶד נִשְׁאֲרָה לְבַד,
אַף הָעֶלֶם בֵּין הֶהָרִים
שׁוּב תּוֹעֶה, גַּלְמוּד בָּדָד.על הרי הגלבוע
במקום נשר קל יטוס,
במקום שמש לא לוהטת
אף בעצם יום תמוז.
שם על מעיין זך כבדולח,
עייף יגע ונרגש,
עם בחורה ילדת חמד,
עלם צעיר שם נפגש.
ויצטמדו השפתיים,
התלכדו הלבבות.
הד הנשיקות השובבות
התפשט לו בסביבה.
עברו ימים, חלפו שנים,
בחורת חמד נשארה לבד,
אף העלם בין ההרים
שוב תועה, גלמוד בדד.
|
|
מילים: לא ידוע לחן: לא ידוע
|
עַל הָרֵי הַגִּלְבּוֹעַ בִּמְקוֹם נֶשֶׁר קַל יָטוּס, בִּמְקוֹם שֶׁמֶשׁ לֹא לוֹהֶטֶת אַף בְּעֶצֶם יוֹם תַּמּוּז.
שָׁם עַל מַעְיָן זַךְ כַּבְּדֹלַח, עָיֵף, יָגֵעַ וְנִרְגָּשׁ, עִם בַּחוּרָה יַלְדַּת חֶמֶד, עֶלֶם צָעִיר שָׁם נִפְגָּשׁ.
וַיִּצְטַמְּדוּ הַשְּׂפָתַיִם, הִתְלַכְּדוּ הַלְּבָבוֹת. הֵד הַנְּשִׁיקוֹת הַשּׁוֹבֵבוֹת הִתְפַּשֵּׁט לוֹ בַּסְּבִיבָה.
עָבְרוּ יָמִים, חָלְפוּ שָׁנִים, בַּחוּרַת חֶמֶד נִשְׁאֲרָה לְבַד, אַף הָעֶלֶם בֵּין הֶהָרִים שׁוּב תּוֹעֶה, גַּלְמוּד בָּדָד. על הרי הגלבוע במקום נשר קל יטוס, במקום שמש לא לוהטת אף בעצם יום תמוז.
שם על מעיין זך כבדולח, עייף יגע ונרגש, עם בחורה ילדת חמד, עלם צעיר שם נפגש.
ויצטמדו השפתיים, התלכדו הלבבות. הד הנשיקות השובבות התפשט לו בסביבה.
עברו ימים, חלפו שנים, בחורת חמד נשארה לבד, אף העלם בין ההרים שוב תועה, גלמוד בדד.
פרטים נוספים
על הגרסה: מספר אוריאל כהן: "לפני 65 שנה (1944) בהיותי בן 12 שנה, למדתי את השיר מפי דודי, מושבניק במושב מרחביה, שיר אותו נהגו לשיר שם בחברת הנוער בסוף שנות העשרים של המאה ה-20."
|
מתוך פנקס של תלמיד גימנסיה הרצליה בשנות ה20
|
אַהֲבָה וְדָם
שָׁם בֵּין הָרֵי הַגִּלְבֹּעַ בְּמָקוֹם נֶשֶׁר קַל יָטוּס מָקוֹם שָׁם לֹא תִּבְעַר אֵשׁ גַּם בְּעֶצֶם יוֹם תַּמּוּז
שָׁם עַל נַחַל זַךְ כִּבְדֹלַח עֶלֶם יָגֵעַ וְנִרְגָּשׁ עִם בְּתוּלָה יַלְדַּת חֶמֶד עֶלֶם רַךְ פַּעַם נִפְגָּשׁ
וַיִּצְטַמְּקוּ הַשְּׂפָתַיִם וַיִּתְאַחֲדוּ הָאֵבָרִים הֵד נְשִׁיקָה רוּחַ שׁוֹבָב אָז פִּזֵּר בֵּין הֶהָרִים
שָׁם גָּבוֹהַּ גַּם נִשְׁבְּעוּ בְּאַהֲבַת נֶצַח תָּמִיד שָׁם נִפְרְדוּ, וְדוּמִיָּה שׁוּב הִתְפַּשְּׁטָה עוֹלָמִית
כָּךְ עָבְרוּ יָמִים וְשָׁנִים בְּתוּלַת חֵן נוֹתְרָה לְבַד וְהָעֶלֶם בֵּין הֶהָרִים שׁוּב תּוֹעֶה גַּלְמוּד בָּדָד
וְהָעַלְמָה מֵעֵינֶיהָ זֶרֶם דְּמָעוֹת חַם יָזוּב מִשְׁתּוֹקֶקֶת הִיא לֶהָרִים וּלִבְחִיר לִבָּהּ לָשׁוּב
וְהָעֶלֶם מִתְגַּעְגֵּעַ וְלִבּוֹ כָּאֵשׁ יוֹקֵד וַיִּקַּח בַּיָּד מַטֵּהוּ
בֵּין הֶהָרִים אַתְּ בֵּין גִּלְבֹּעַ [?] מִן הָהָר יוֹרֵד רוֹעֶה וּבַחֹשֶׁךְ הִפִּילֻהוּ לְתוֹךְ לִבּוֹ חַרְבּוֹ תָּקַע
וּבַבֹּקֶר, כְּשֶׁהָעַלְמָה, חֶרֶשׁ יָצְאָה לַמַּעְיָן רָאֲתָה מַחֲזֶה בַּלָּהוֹת שַׂעֲרָה הָפַךְ אָז לָבָן
עַל יַד שִׂיחַ בְּחִיר לְבָבָהּ שָׁם שׁוֹכֵב הוּא וְלֹא קָם וּמִבֵּין צְלָעוֹת רֻסְּקוּ מְפַעְפֵּעַ זֶרֶם דָּם
לֵילוֹת שְׁחֹר, לֵילוֹת אֹפֶל עֵת נוֹשֶׁבֶת רוּחַ יָם מְקוֹנֶנֶת יַלְדַּת חֶמֶד עַל הָעֶלֶם, עַל הַדָּם
אהבה ודם
שם בין הרי הגלבוע במקום נשר קל יטוס מקום שם לא תבער אש גם בעצם יום תמוז
שם על נחל זך כבדולח עלם יגע ונרגש עם בתולה ילדת חמד עלם רך פעם נפגש
ויצטמקו השפתיים ויתאחדו האברים הד נשיקה רוח שובב אז פיזר בין ההרים
שם גבוה גם נשבעו באהבת נצח תמיד שם נפרדו, ודומייה שוב התפשטה עולמית
כך עברו ימים ושנים בתולת חן נותרה לבד והעלם בין ההרים שוב תועה גלמוד בדד
והעלמה מעיניה זרם דמעות חם יזוב משתוקקת היא להרים ולבחיר לבה לשוב
והעלם מתגעגע ולבו כאש יוקד וייקח ביד מטהו ואל העמק הוא יורד
בין ההרים את בין גלבוע [?] מן ההר יורד רועה ובחושך הפילהו לתוך לבו חרבו תקע
ובבוקר, כשהעלמה חרש יצאה למעיין, ראתה מחזה בלהות שערהּ הפך אז לבן
על יד שיח בחיר לבבה שם שוכב הוא ולא קם ומבין צלעות רוסָקו מפעפע זרם דם
לילות שחור, לילות אופל עת נושבת רוח ים מקוננת ילדת חמד על העלם, על הדם.
|
מפנקסה של הדסה ברלינסקי
|
עַל הָרֵי הַגִּלְבֹּעַ בַּמָּקוֹם שֶׁנֶּשֶׁר קַל יָטוּס בַּמָּקוֹם שֶׁשֶּׁמֶשׁ אֵינָהּ לוֹהֶטֶת גַּם בְּעֶצֶם יוֹם תַּמּוּז
על הרי הגלבוע במקום שנשר קל יטוס במקום ששמש אינה לוהטת גם בעצם יום תמוז
פרטים נוספים
על הגרסה: מתוך עמ' 6 בפנקסה של הדסה ברלינסקי (לבית רבינוביץ), ילידת 1913. קראו על פנקסיה באתר המשפחתי " הכרמונים כותבים".
|
לפי ביצוע יצחק גוטמן וחסיה שוורצמן
|
[בית 1 בכנוסח ראשי]
עַל יַד מַעְיָן זַךְ כִּבְדֹלַח...
וַיִּצְטַמְּדוּ הַשְּׂפָתַיִם וַיִּתְלַכְּדוּ הַלְּבָבוֹת הֵד נְשִׁיקוֹת הַשּׁוֹבָבוֹת הִתְפַּשֵּׁט בֵּין הַגְּבָעוֹת
שָׁם נִפְגְּשׁוּ גַּם נִשְׁבְּעוּ אָהַבְתָּ נֶצַח לְתָמִיד שָׁם נִפְרְדוּ וְדוּמִיָּה שׁוּב הִתְפַּשְּׁטָה עוֹלָמִית
עָבְרוּ יָמִים חָלְפוּ שָׁנִים בַּחוּרַת חֶמֶד נִשְׁאֲרָה לְבַד אַף הָעֶלֶם בֵּין הֶהָרִים שׁוּב צוֹעֵד גַּלְמוּד בָּדָד
[בית 1 בכנוסח ראשי]
על יד מעיין זך כבדולח...
ויצטמדו השפתיים ויתלכדו הלבבות הד נשיקות השובבות התפשט בין הגבעות
שם נפגשו גם נשבעו אהבת נצח לתמיד שם נפרדו ודומיה שוב התפשטה עולמית
עברו ימים חלפו שנים בחורת חמד נשארה לבד אף העלם בין ההרים שוב צועד גלמוד בדד
|
|
 |
ביצוע: יצחק גוטמן, חסיה שוורצמן שנת הקלטה: 1985 מקור: מסיבה במושב מרחביה
חסיה שוורצמן: "השיר הוקלט במסיבת מושב בעת ציון חגיגי של תאריך סגירת המחלבה במושב, כאשר הרפתות פחתו והלכו ומיכלית חלב החלה להגיע לכל משק בנפרד. היה זה אירוע היסטורי במושב. יצחק, שנהג בעבר ללמד את השיר הזה בקרב בני הנוער במושב, החליט לרגל המאורע להוציאו שוב לאור, וכך נבחרתי להיות ה'דואט' שלו ונחשפתי לבלדה המיוחדת הזו."

|
|
ביצוע: חנה הירשפלדשנת הקלטה: 16.7.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
המבצעת היא קרובת משפחתו של אוריאל כהן, שמסר לנו את המילים (ר' מידע נוסף ב"פרטים נוספים").
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.