מילים (4 גרסאות)
חֲסִידָה צְחוֹרָה נָא אֱמֹרִי
הֲתִשְּׂאִי בִּרְכָתִי לְאִמִּי
הוֹי אִמִּי דִּמְעָתִי לֹא תַּכִּירִי
מֵרָחוֹק תִּשְׁמְעִי אַנְחָתִי
מַרְבְדֵי הָאָבִיב נִפְרָשׂוּ
כָּל הַיְּקוּם לִתְחִיָּה כְּבָר שָׁב
רַק עֵינַי מִבֶּכִי נָמַסּוּ
בְּלִבִּי הַיָּגוֹן וְהַמַּר
הַזָּמִיר וְהַדְּרוֹר חָזָרוּ
הָלְכוּ וַיְּחַיּוּ אֶת קִנָּן
מִלְּפָנַי הַדְּרָכִים נִסְגָּרוּ
מִלִּפְנֵי הַבּוֹגְדִים הָרָעִים
מָה לִי פֹּה בַּנֵּכָר אֶסְבֹּלָה
כְּצִפּוֹר הַכְּלוּאָה בִּכְלוּבָהּ
אִם חֲזוֹן הַמָּוֶת יוֹאִילָה
עוֹד אָשׁוּב לִרְאוֹתֵךְ עוֹד פַּעַם
[בית 2 שורה 2]
וַיָּקוּם לִתְחִיָּה כְּבָר שָׁם
[בית 3 שורה 2]
וַיֵּלְכוּ וַיְּחַיּוּ אֶת קִנָּן
[בית 4]
וַאֲנִי בַּנֵּכָר אֶסְבֹּלָה
כְּצִפּוֹר הַכְּלוּאָה בִּכְלוּבָהּ
אִם חֲזוֹן הַמָּוֶת יוֹאִילָה
עוֹד אָשׁוּב לִרְאוֹתֵךְ עוֹד
[בית 2 שורה 2]
הֲיָקוּם לִתְחִיָּה כְּבָר שָׁם
[בית 4 שורה 3]
אִם חֲזוֹן הַמָּוֶת יוֹעִידָה
כָּל הַיְּקוּם לִתְחִיָּה כְּבָר שָׁב
רַק עֵינַי מִבְּכִיָּה נָמַסּוּ
וּלְלִבִּי הַיָּגוֹן אָרַב
אוֹר וּטְלָלִים נִתָּזוּ קַוֵּי
עַל פִּרְחֵי שׁוֹשָׁן הַוְּרֻדִּים
עֲנְנֵי אֲפֵלָה לֹא גָּזוּ
מֵעַל הַנִּדָּח בַּנְּדוּדִים
הַזָּמִיר הַסְּנוּנִית כֻּלָּמוּ
חָזְרוּ וַיְּחַיּוּ אֶת קִנָּם
הַדְּרָכִים בְּפָנַי נִסְתָּמוּ
אֲהוּבַי לֹא אָשׁוּב רְאוֹתָם
חֲסִידָה צְחוֹרָה אֱמֹרִי
הֲתִשְּׂאִי לְאִמִּי בִּרְכָתִי
אִמִּי דִּמְעָתִי הֲתִזְכֹּרִי
מֵרָחוֹק תִּשְׁמְעִי אַנְחָתִי
מַר לִי מַר בַּנֵּכָר מָה אֶסְבֹּלָה
כִּדְרוֹר הַכְּלוּאָה בִּכְלוּב
אִם חֲלוֹם יֵשׁ בַּמָּוֶת אוֹאִילָה
לָמוּת וְלִרְאוֹתְכֶם פַּעַם שׁוּב
הקלטות (3)
דויד פרץ: גיטרה
אוהד אורבך: הפקה, גיטרות, קלידים, עיבוד ומיקס
על השיר
השיר התפרסם בביצוע צלילי הכרם וצלילי העוד בשנות השבעים ומאז היה לשיר מרכזי ברפרטואר הזמר המזרחי, אף כי מקור הלחן בסבירות גבוהה ממזרח אירופה.
מקורו העברי של השיר מופיע בשירון פרטי של דוד פיינשטיין מראש פינה משנת 1930. פיינשטיין הוקלט לימים בספרייה הלאומית בלחן קרוב לנוסח הלחן שהתפרסם.
במקורות לא מוסמכים מצויין אלכסנדר פן כמחבר המילים. מקורה של קביעה זו אולי בכך שהשיר נכלל במחרוזות יחד עם שירו של פן "סורו מני". עם זאת בהסכת "שיר אחד" ובגרסתו הטלוויזיונית, מספר יהודה קיסר ששמע את אלכסנדר פן "מזמזם" (אך בעצם שר לעצמו עם מילים) את השיר בקפה כסית, ומדגים קטע קצר עם הבדל במנגינה. בהמשך התכנית, מספרת סיניגלה פן, בתו של אלכסנדר פן: "אני יודעת שהוא שר את זה לעתים קרובות, אך להעלות ממש על הכתב? אני לא יודעת". בהמשך מסופר שם כי מי ששרו את השיר ראשונים בכרם התימנים הם להקת השובלים, שמנהיגם משה משומר היה ילד חוץ בקיבוץ. למיטב ידיעתנו, להקת השובלים לא הקליטה את השיר. עוד בתכנית קטע קצר שמספרת אהובה עוזרי. הקטע השלם מתוך תכנית קודמת, "ים של דמעות" (1998) ובה היא מספרת שהשיר שודר בימי שישי בביצוע אשכנזי. עם זאת, העדות חשודה. לא מוכרת כל הקלטה מסחרית של השיר לפני ההקלטות של צלילי הכרם וצלילי העוד.
עם זאת, יש עדות שהשיר היה מוכר אצל תימני כבר בשנות הארבעים. בספר "יזכור: פרשיות חייהם ומותם של הנופלים במלחמת קוממיות ישראל" (תשט"ז 1955) נכתב על שלום בושרי (יליד תימן 1927, שהתייתם בגיל שנתיים, עלה בשנת 1934 ונפל ב10.7.1948): כתב שירים. גם כשבגר ועמד ברשות עצמו ביטא את געגועיו על אמו שלא הכירה: "חסידה צחורה - התישאי דמעתי לאמי, מרחוק תישמע אנחתי". נראה כי מי שכתבו על שלום בושרי סברו שהוא עצמו חיבר את השיר, אך המקור המוקדם יותר מראש פינה שולל אפשרות זו.
לקריאה נוספת: כתבה העוסקת בשיר שהתפרסמה ב-mynet בתאריך 20.12.2015. הכתבה מתארת תחקיר שהתבסס ככל הנראה על מידע המוצג באתרנו מאז יולי 2013 (מחבר לא ידוע במקום הייחוס הידוע לפן; המידע על דוד פיינשטיין).
ביצועים שונים:
- צלילי העוד
- הפרוייקט של להקת צלילי הכרם
- דקלון (לשעבר סולן צלילי הכרם)
- אייל גולן (שיר ראשון במחרוזת)
- דודו טסה (מתוך "שני צדדים למטבע")
- נצ'י נצ' - שיר ראפ המשלב קטעים מהפזמון בביצוע צלילי הכרם
- זהבה בן (שיר שני במחרוזת של שניים)
- גליקריה וחווה אלברשטיין (2025)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.