הַשֶּׁמֶשׁ בַּמַּעֲרָב יוֹרֶדֶת, שׁוֹקַעַת כֻּסּוּ פְּנֵי הַשָּׁמַיִם אֹדֶם חַכְלִיל. מֵעֲיָרוֹת יְהוּדָה נוֹהֵר הָעָם בְּקוֹל מִצְהָלוֹת וּבְקוֹל חָלִיל. תְּרוּעַת גִיל נִשְּׂאָה בָּאֲוִיר קוֹל שָׂשׂון, קוֹל רִנָּה וָשִׁיר. הַשָּׂדֶה בְּשִׁבֳּלָיו עוֹמֵד מְחַכֶּהּ לַקָּצִיר כָּל שִׁבֹּלֶת וְשִׁבֹּלֶת מֵאָה שְׁעָרִים! "בָּא הַשֶּׁמֶשׁ"? – הַקּוֹצֵר אָז יִשְׁאַל, "הֵן, הֵן וָהֵן" – יַעֲנֵהוּ הַקָּהָל. "הַאֶקְצֹרָה וּבְזֶה הַמַּגָּל"? "הֵן, הֵן וָהֵן" – יַעֲנֵהוּ הַקָּהָל. "חֶלְקָה זוֹ"? – יוֹסִיף וְיִשְׁאַל, "הֵן, הֵן וָהֵן" – יַעֲנֵהוּ הַקָּהָל.השמש במערב יורדת, שוקעת כוסו פני השמיים אודם חכליל. מעירות יהודה נוהר העם בקול מצהלות ובקול חליל. תרועת גיל נשאה באויר קול ששון, קול רינה ושיר. השדה בשיבליו עומד מחכה לקציר כל שיבולת ושיבולת מאה שערים! "בא השמש"? – הקוצר אז ישאל, "הן, הן והן" – יענהו הקהל. "האקצורה ובזה המגל"? "הן, הן והן" – יענהו הקהל. "חלקה זו"? – יוסיף וישאל, "הן, הן והן" – יענהו הקהל.