אָצִים, רָצִים, טָסִים, נִצִּים
בָּרְחוֹב הַשַּׁדְכָנִים:
הָעִיר כְּמִרְקַחַת,
כֻּלָּהּ רוֹתַחַת,
כֻּלָּם כָּאן מִתְחַתְּנִים!
לֹא חָשׁוּב הַגִּיל, הַיֹּפִי;
מָה עוֹד, מֶה חָסֵר?
כָּל אִשָּׁה הִיא כָּאן סְחוֹרָה
עוֹבֶרֶת לַסּוֹחֵר.
נַגְּנִי, נַגְּנִי
תִּזְמֹרֶת עַד בְּלִי דַּי!
אַתְּ מוֹצִיאָה אוֹתִי
מִכָּל כֵּלַי!
בְּלַיְלָה זֶה אָגִילָה וְאֶשְׂמַח
כִּי לֹא אֲנִי הוּא הֶחָתָן
אֲשֶׁר נָפַל בַּפַּח.
בַּחֲתֻנָּה מָחָר בַּבֹּקֶר
סוֹף מַעֲשִׂיָּה;
הֶחָתָן גִּלָּה פִּתְאוֹם
אִשְׁתּוֹ יְפֵהפִיָּה:
יֵשׁ לָהּ אַף שׁוֹפָר תּוֹקֵעַ
וְשָׂפָם תַּחְתָּיו.
יֵשׁ לָהּ פֶּה מַעְיָן נוֹבֵעַ
כְּאַמָּה רָחָב.
נַגְּנִי, נַגְּנִי
תִּזְמֹרֶת עַד בְּלִי דַּי!
אַתְּ מוֹצִיאָה אוֹתִי
מִכָּל כֵּלַי!
עַל כֵּן הַיּוֹם אָגִילָה וְאֶשְׂמַח
כִּי לֹא אֲנִי הוּא הֶחָתָן
אֲשֶׁר נָפַל בַּפַּח.
קוֹל יוֹצֵא מִבֵּין שְׂפָתֶיהָ
כְּזִמְזוּם מָטוֹס,
וּבַלַּיְלָה אֶת שִׁנֶּיהָ
שָׂמָה הִיא בַּכּוֹס.
יֵשׁ לָהּ רֶגֶל מִתְבָּרֶגֶת
וְרֹאשָׁהּ עַל צִיר,
וּבַלַּיְלָה אֶת יָדָהּ
תּוֹלָה הִיא עַל הַקִּיר.
נַגְּנִי, נַגְּנִי
תִּזְמֹרֶת עַד בְּלִי דַּי!
אַתְּ מוֹצִיאָה אוֹתִי
מִכָּל כֵּלַי!
עַל כֵּן הַיּוֹם אָגִילָה וְאֶשְׂמַח
כִּי לֹא אֲנִי הוּא הֶחָתָן
אֲשֶׁר נָפַל בַּפַּח.אצים, רצים, טסים, נצים
ברחוב השדכנים:
העיר כמרקחת,
כולה רותחת,
כולם כאן מתחתנים!
לא חשוב הגיל, היופי;
מה עוד, מה חסר?
כל אישה היא כאן סחורה
עוברת לסוחר.
נגני, נגני
תזמורת עד בלי די!
את מוציאה אותי
מכל כלי!
בלילה זה אגילה ואשמח
כי לא אני הוא החתן
אשר נפל בפח.
בחתונה מחר בבוקר
סוף מעשייה;
החתן גילה פתאום
אשתו יפהפייה:
יש לה אף שופר תוקע
ושפם תחתיו.
יש לה פה מעיין נובע
כאמה רחב.
נגני, נגני
תזמורת עד בלי די!
את מוציאה אותי
מכל כלי!
על כן היום אגילה ואשמח
כי לא אני הוא החתן
אשר נפל בפח.
קול יוצא מבין שפתיה
כזמזום מטוס,
ובלילה את שיניה
שמה היא בכוס.
יש לה רגל מתברגת
וראשה על ציר,
ובלילה את ידה
תולה היא על הקיר.
נגני, נגני
תזמורת עד בלי די!
את מוציאה אותי
מכל כלי!
על כן היום אגילה ואשמח
כי לא אני הוא החתן
אשר נפל בפח.
|
|
מילים: עממי לחן: עממי
|
אָצִים, רָצִים, טָסִים, נִצִּים בָּרְחוֹב הַשַּׁדְכָנִים: הָעִיר כְּמִרְקַחַת, כֻּלָּהּ רוֹתַחַת, כֻּלָּם כָּאן מִתְחַתְּנִים!
לֹא חָשׁוּב הַגִּיל, הַיֹּפִי; מָה עוֹד, מֶה חָסֵר? כָּל אִשָּׁה הִיא כָּאן סְחוֹרָה עוֹבֶרֶת לַסּוֹחֵר.
נַגְּנִי, נַגְּנִי תִּזְמֹרֶת עַד בְּלִי דַּי! אַתְּ מוֹצִיאָה אוֹתִי מִכָּל כֵּלַי! בְּלַיְלָה זֶה אָגִילָה וְאֶשְׂמַח כִּי לֹא אֲנִי הוּא הֶחָתָן אֲשֶׁר נָפַל בַּפַּח.
בַּחֲתֻנָּה מָחָר בַּבֹּקֶר סוֹף מַעֲשִׂיָּה; הֶחָתָן גִּלָּה פִּתְאוֹם אִשְׁתּוֹ יְפֵהפִיָּה:
יֵשׁ לָהּ אַף שׁוֹפָר תּוֹקֵעַ וְשָׂפָם תַּחְתָּיו. יֵשׁ לָהּ פֶּה מַעְיָן נוֹבֵעַ כְּאַמָּה רָחָב. נַגְּנִי, נַגְּנִי תִּזְמֹרֶת עַד בְּלִי דַּי! אַתְּ מוֹצִיאָה אוֹתִי מִכָּל כֵּלַי! עַל כֵּן הַיּוֹם אָגִילָה וְאֶשְׂמַח כִּי לֹא אֲנִי הוּא הֶחָתָן אֲשֶׁר נָפַל בַּפַּח.
קוֹל יוֹצֵא מִבֵּין שְׂפָתֶיהָ כְּזִמְזוּם מָטוֹס, וּבַלַּיְלָה אֶת שִׁנֶּיהָ שָׂמָה הִיא בַּכּוֹס.
יֵשׁ לָהּ רֶגֶל מִתְבָּרֶגֶת וְרֹאשָׁהּ עַל צִיר, וּבַלַּיְלָה אֶת יָדָהּ תּוֹלָה הִיא עַל הַקִּיר.
נַגְּנִי, נַגְּנִי תִּזְמֹרֶת עַד בְּלִי דַּי! אַתְּ מוֹצִיאָה אוֹתִי מִכָּל כֵּלַי! עַל כֵּן הַיּוֹם אָגִילָה וְאֶשְׂמַח כִּי לֹא אֲנִי הוּא הֶחָתָן אֲשֶׁר נָפַל בַּפַּח. אצים, רצים, טסים, נצים ברחוב השדכנים: העיר כמרקחת, כולה רותחת, כולם כאן מתחתנים!
לא חשוב הגיל, היופי; מה עוד, מה חסר? כל אישה היא כאן סחורה עוברת לסוחר.
נגני, נגני תזמורת עד בלי די! את מוציאה אותי מכל כלי! בלילה זה אגילה ואשמח כי לא אני הוא החתן אשר נפל בפח.
בחתונה מחר בבוקר סוף מעשייה; החתן גילה פתאום אשתו יפהפייה:
יש לה אף שופר תוקע ושפם תחתיו. יש לה פה מעיין נובע כאמה רחב.
נגני, נגני תזמורת עד בלי די! את מוציאה אותי מכל כלי! על כן היום אגילה ואשמח כי לא אני הוא החתן אשר נפל בפח.
קול יוצא מבין שפתיה כזמזום מטוס, ובלילה את שיניה שמה היא בכוס.
יש לה רגל מתברגת וראשה על ציר, ובלילה את ידה תולה היא על הקיר.
נגני, נגני תזמורת עד בלי די! את מוציאה אותי מכל כלי! על כן היום אגילה ואשמח כי לא אני הוא החתן אשר נפל בפח.
|
גרסת "משפחת הפלמ"ח"
|
יֵשׁ לָהּ אַף... דַּק אַמַּא רָחָב
קוֹל יוֹצֵא...
נַגְּנִי נַגְּנִי... [בְּלַיְלָה זֶה נָגִילָה וְנִשְׂמַח...]
יֵשׁ לָהּ רֶגֶל...
וּמְחַפֶּשֶׂת הַמִּפְלֶצֶת בַּעַל נֶאֱמָן זֶה סוֹפוֹ שֶׁל כָּל בָּחוּר הַמְּחַפֵּשׂ נָדָן.
נַגְּנִי נַגְּנִי...
פרטים נוספים
|
גרסת דרורה חבקין
|
נַגְּנִי נַגְּנִי תִּזְמֹרֶת... בְּעֶרֶב זֶה אָבִין, אָגִיל, אֶשְׂמַח כִּי לֹא אֲנִי הוּא זֶה אֲשֶׁר נָפַל בַּפַּח.
הַחֲתֻנָּה מָחָר בְּבֹקֶר הַסּוֹף לַמַּעֲשִׂיָּה הֶחָתָן רָאָה לְפֶתַע אִשְׁתּוֹ יְפֵהפִיָּה.
נַגְּנִי...
יֵשׁ לָהּ רֶגֶל מִתְבָּרֶגֶת...
קוֹל יוֹצֵא...
נַגְּנִי... נגני נגני תזמורת... בערב זה אבין, אגיל, אשמח כי לא אני הוא זה אשר נפל בפח
החתונה מחר בבוקר הסוף למעשיה החתן ראה לפתע אשתו יפהפיה
נגני...
יש לה רגל מתברגת...
קול יוצא...
נגני...
פרטים נוספים
על הגרסה: מתוך תקליטה של דרורה חבקין "שירי רחוב" חלק 2.
|
גרסת יורם הרועה
|
שְׂפַמְפַם [במקום שָׂפָם]
בפזמון: בְּזֶה הַיּוֹם אָגִילָה וְאֶשְׂמַח
[וכן סדר בתים הפוך ובלי הפתיח] שפמפם [במקום שפם]
בפזמון: בזה היום אגילה ואשמח
[וכן סדר בתים הפוך ובלי הפתיח]
פרטים נוספים
על הגרסה: לפי הקלטה בארכיון הצליל הלאומי.
המילה שפמפם נוקדה לפי ההגיה העממית - שְׂפַמְפַם. הניקוד התקני הוא שְׂפַמְפַּם (פ' שנייה דגושה), אך הוא אינו מתאים לרוח השיר.
|
גרסת נילי דיסקין
|
יֵשׁ לָהּ אַף שׁוֹפָר תּוֹקֵעַ, וּשְׂפַמְפַם תַּחְתָּיו - יֵשׁ לָהּ פֶּה מַעְיָן נוֹבֵעַ, הוֹי כַּמָּה רָחָב. קוֹל יוֹצֵא...
נַגְּנִי, נַגְּנִי תִּזְמֹרֶת עַד בְּלִי דַּי אַתְּ מוֹצִיאָה אוֹתִי מִתּוֹךְ כֵּלַי! בְּלַיְלָה זֶה אָגִיל בּוֹ וְאֶשְׂמַח כִּי לֹא אֲנִי הוּא הַבָּחוּר אֲשֶׁר נָפַל בַּפַּח!
יֵשׁ לָהּ רֶגֶל מִתְבָּרֶגֶת, וְרֹאשָׁהּ עַל צִיר, וּבַלַּיְלָה אֶת יָדֶיהָ תּוֹלָה הִיא עַל הַקִּיר. וּמְחַפֶּשֶׂת הַמִּפְלֶצֶת...
נַגְּנִי נַגְּנִי... ש לה אף שופר תוקע, ושפמפם תחתיו- יש לה פה מעיין נובע, הוי כמה רחב קול יוצא...
נגני נגני תזמורת עד בלי די את מוציאה אותי מתוך כליי בלילה זה אגיל בו ואשמח כי לא אני הוא הבחור אשר נפל בפח! יש לה רגל מתברגת, וראשה על ציר, ובלילה את ידיה תולה היא על הקיר ומחפשת המפלצת... נגני נגני...
פרטים נוספים
על הגרסה: מתוך "נס פח שירי שטות" שערכה רות קדרי.
המילה שפמפם נוקדה לפי ההגיה העממית - שְׂפַמְפַם. הניקוד התקני הוא שְׂפַמְפַּם (פ' שנייה דגושה), אך הוא אינו מתאים לרוח השיר.
|
גרסת שירונט
|
יֵשׁ לָהּ פֶּה מַעְיָן נוֹבֵעַ דַּק אֲבָל רָחָב
בפזמון: בְּלַיְלָה זֶה נָגִילָה וְנִשְׂמַח יש לה פה מעיין נובע דק אבל רחב
בפזמון: בלילה זה נגילה ונשמח
פרטים נוספים
על הגרסה: נוסח הרבים בפזמון אינו מתאים ונראה לפיכך משובש.
|
בית נוסף מצבי שביט
|
יֵשׁ לָהּ גַּב יָשָׁר כַּקֶּרֶשׁ וְיַשְׁבָן כְּהַר רִיר נוֹזֵל מִבֵּין שְׂפָתֶיהָ עַל גַּבָּהּ שֵׂעָר יש לה גב ישר כקרש וישבן כהר ריר נוזל מבין שפתיה על גבה שיער
|
גרסת חבורת שוהם
|
בית ראשון: אָצִים רָצִים הַשַּׁדְכָנִים הָרְחוֹב כְּמֶרְקָחָה כִּי כֻּלָּם כָּאן מִתְחַתְּנִים רַבָּה כָּאן הַשִּׂמְחָה בית ראשון: אצים רצים השדכנים הרחוב כמרחקה כי כולם כאן מתחתנים רבה כאן השמחה
|
|
 |
|
ביצוע: חבורת שהםשנת הקלטה: 2012
מקור: התקליטור "שיא הכיף: שירי עם שובבים"
ביצוע: זמרשת, משתתפי האירועשנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 10 (חגיגת פורים)
מכללת גורדון, חיפה 5.3.09
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.