קיבוץ גלויות

חָרְבוֹת הֵיכָל… שְׁמָמָה… הֶרֶס… גַּלִּים נִצִּים פֹּה גַּם שָׁם… מוּל הַחוֹמָה הַנִּשְׁאֶרֶת עוֹמְדִים שְׂרִידֵי חָרְבוֹת עָם… רוּחַ יִפְעֶה בֵּין הַבְּכָאִים, סְבִיבַי דְּמָמָה, הַס בַּכֹּל… שְׁמַע! בָּרָמָה בִּילֵל נְכָאִים אַלְפֵי נוֹדְדִים נָשְׂאוּ קוֹל…חרבות היכל… שממה… הרס… גלים ניצים פה גם שם… מול החומה הנשארת עומדים שרידי חרבות עם… רוח יפעה בין הבכאים סביבי דממה הס בכול… שמע ברמה בילל נכאים אלפי נודדים נשאו קול…

הטקסט הוא תחילת שיר ארוך יותר מתוך ספר שיריו הראשון של טשרניחובסקי "חזיונות ומנגינות" [חלק ראשון] ומתאר תימנים, מבלי שטשרניחובסקי פגש אז תימנים. גם הלחן מערבי מובהק.

ראו את הטקסט של השיר השלם באתר "פרויקט בן יהודה".

פנינה אברמסון ובלהה קורקין למדו את השיר בתנועת הנוער (המחנות העולים, הנוער העובד).