מילים (7 גרסאות)

כְּשֶׁנָּמוּת יִקְבְּרוּ אוֹתָנוּ
בְּיִקְבֵי רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן.

שָׁם יֶשְׁנָן עֲלָמוֹת
הַמַּגִּישׁוֹת כּוֹסוֹת
מְלֵאוֹת יַיִן אָדֹם אָדֹם.

כְּשֶׁנָּמוּת יִקְבְּרוּ אוֹתָנוּ
בְּיִקְבֵי רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן.

שָׁם יֶשְׁנָם עֲלָמִים
הַמַּגִּישִׁים גְּבִיעִים
מְלֵאִים יַיִן אָדֹם אָדֹם.
אִם נָמוּת...
על הגרסה:  נוסח זה אותר כבר במחברת פרטים משנות הארבעים ששלח לנו יאיר מיש בינואר 2014. היא קיימת גם בביצועים פרטיים עכשוויים.
בית ראשון:
שָׁם יֶשְׁנָן בַּחוּרוֹת
הַמַּגִּישׁוֹת כּוֹסוֹת
מְלֵאוֹת יַיִן אָדֹם-אָדֹם.

בית שני:
שָׁם יֶשְׁנָן בַּחוּרוֹת
הַנּוֹתְנוֹת נְשִׁיקוֹת
בִּשְׂפָתַיִם אָדֹם-אָדֹם
על הגרסה: כותב ג'רמי שוורץ: זו גרסה שלמדתי במיניאפוליס או אולי במחנה תבור של תנועת הבונים(-דרור) שהיא במישיגן. למדתי בשנות השישים או השבעים.
כְּשֶׁנָּמוּת יִקְבְּרוּ אוֹתָנוּ
בְּיִקְבֵי רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן.

שָׁם יֶשְׁנָן בַּחוּרוֹת
הַמַּגִּישׁוֹת כּוֹסוֹת
מְלֵאוֹת יַיִן אָדֹם אָדֹם.

כְּשֶׁנָּמוּת תִּקְבְּרוּ אוֹתָנוּ
בְּהָרֵי בָּאבּ אֶל וָואד.

שָׁם יֶשְׁנָם צַלָּפִים
הַיּוֹרִים כַּדּוּרִים –
כַּדּוּרִים שֶׁל חוֹדְרֵי שִׁרְיוֹן.
על הגרסה: מספר מיכאל קוכמן: "מקור הגרסה הוא ב"פלוגת הקו" של הגדוד החמישי של הפלמ"ח שהייתה מורכבת בעיקר מאנשי "הרזרבה" (מעין מילואים" של הפלמ"ח). פלוגה זו הייתה אחראית על אבטחת הדרך בקו תל אביב-ירושלים ונכללו בה מלווי השיירות והמאבטחים במשלטים שחלשו על הדרך. נקודת התורפה העיקרית באבטחת השיירות הייתה בבאב אל-וואד (שער הגיא) בו התפתל הכביש בערוץ צר בין ההרים משני עבריו, מהם היה נוח לערבים לצפות על השיירות, להערים מחסומים על הכביש ולתקוף באש. באזור זה רבו הנופלים מבין "פלוגת הקו" (עדות אילמת לכך הם שלדי המשוריינים שנפגעו המוצבים בצדי הכביש עד היום). מציאות זאת היא שהולידה את הגרסה המקברית שחברי "פלוגת הקו" שרו אותה בהתלהבות כדי לגרש את הפחדים, ומהם עבר השיר ליתר אנשי הגדוד החמישי ואף לחברי הגדוד הרביעי שביחד הרכיבו את "חטיבת הראל" שלחמה בגזרת ירושלים ובמבואותיה."

מיכאל קוכמן מסביר כי המילים הזכורות לו שונות קמעא:

  • "המגישות כוסות / כוסות יין אדום אדום"
  • "שם ישנם ערבים"...
שָׁם יֶשְׁנָם עֲרָבִים...
שָׁם יֶשְׁנָן חֲתִיכוֹת
הַנּוֹתְנוֹת נְשִׁיקוֹת
עִם שְׂפָתַיִם אֲדַמְדַּמּוֹת
כְּשֶׁנָּמוּת יְגָרְדוּ אוֹתָנוּ
עִם הַשְּׁפַּכְטֶל מֵהַדְּפָנוֹת
שָׁם יֶשְׁנָן חֲתִיכוֹת
שֶׁל בָּשָׂר חֲרוּכוֹת
בִּצְבָעִים שֶׁל אָדֹם שָׁחֹר
על הגרסה:  תועד מפי חיילים אצל ב' מיכאל, "מזמירות ארץ הארזים", "הארץ", 31 בדצמבר 1982.

הקלטות (8)

0:00 0:00
הקלטה: רוני גואל, רותי פריד
שנת הקלטה: 25.12.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 01:55:17)

וריאנט לגרסה המקברית

עיבוד: ניסן כהן הב-רון
ליווי: להקה כלית "הד ארצי"
מקור: תקליטון הד-ארצי MN-7
ביצוע
0:00 0:00
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1966
מקור: מתוך התקליט "דבר אליי בפרחים", IH 750, הדפסה פרטית, ארגנטינה
0:00 0:00
ליווי: ההדים
שנת הקלטה: 1964
מקור: תקליטון בחברת "מקולית"
הובלת שירה: נגה אשד
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 4 חגיגת פורים)
צוותא ת"א, 21.3.08
 

0:00 0:00
שנת הקלטה: 28.12.2010
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

המבצע שר את הגרסה המקאברית כפי שזכורה לו.

0:00 0:00
שנת הקלטה: 25.12.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 01:55:29)

וריאנט (חתיכות... עם שפתיים אדמדמות)

על השיר


עיבוד חופשי לבית אחד מהמקור הצרפתי. תרגום עברי קרוב יותר לאותו מקור הוא "אבירים של שולחן עגול" (ראו שם גם הנוסח הצרפתי).

משפט הפתיחה נתן השראה לנעמי שמר שכתבה ב"שיר השוק": "וכשנמות קברו אותנו כאן בין חבית ובין בקבוק".

צפו ביהודה זיו (יליד 1926) מבצע את הגרסה המקברית (2017).

כותב דוד אסף בספרו שיר הוא לא רק מילים: פרקי מסע בזמר העברי (הוצאת עם עובד, 2019), עמ' 156:

הזיקה בין שיר היין הצרפתי ובין היקב בראשון לציון העלתה את ההשערה (השגויה) שהשיר הובא ארצה בימי העלייה הראשונה על ידי פקידי הברון אדמונד דה רוטשילד... להשערה זו אין כל בסיס. כתב לי אליהו הכהן: "השמועה על קדמותו של הנוסח העברי היא עורבא פרח . . . לפי הסימוכין שבידי, השיר הושר לראשונה במחרוזות השירים שליוו את ריקודי ההורה של שנות הארבעים".

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם