עִם צֵאת כּוֹכְבֵי לֵיל אָבִיב וַיֵּרֵד הַכְּפוֹר סָבִיב הִתְקַבְּצוּ עֲצֵי הַיַּעַר וְהַפְּרָחִים נָבְלוּ, קָמֵלוּ. וַיְהִי עֶלֶם, עֶלֶם-חֶמֶד, וְהוּא יֹאהַב עַלְמָה, עַלְמָה בַּת-כְּפָר פַּעַם חֶרֶשׁ נָס הַצֶּמֶד וּלְאִישׁ לֹא נוֹדַע דָּבָר. הַשְּׁנַיִם נָעוּ נָדוּ גּוֹרָלָם גּוֹרָל אַכְזָר וְאֹשֶׁר לֹא יָדָעוּ וְהֵם מֵתוּ, קָמֵלוּ בַנֵּכָר.עם צאת כוכבי ליל אביב וירד הכפור סביב התקבצו עצי היער והפרחים נבלו קמלו. ויהי עלם, עלם-חמד, והוא יאהב עלמה עלמה בת כפר פעם חרש נס הצמד ולאיש לא נודע דבר. השניים נעו נדו גורלם גורל אכזר ואושר לא ידעו והם מתו קמלו בנכר.