עֶרֶב כְּבָר יָרַד מֵהַר, יוֹם אָבִיב חָלַף, עָבַר. מִמְּדוּרוֹת עוֹלֶה, מֵרִיעַ, הֵי הֵי הֵי שִׁיר הָעֶלֶם הַקּוֹרֵא. רוּחַ בַּשָּׂדוֹת שׁוֹטֵף, שִׁבֳּלֵינוּ מְלַטֵּף. עַל הַמַּיִם שֶׁבַּנַּחַל, הוֹ הוֹ הוֹ יַעֲלֶה נָא וְיָבוֹא. יְשַקְשֵק גַּלִים בְּרוֹן עֲדֵי זֶמֶר אַחֲרוֹן וְיַנְעִים קוֹלוֹת לַלַּיִל –אֵיךְ, אֵיךְ לֵב הָעֶלֶם יְחַיֵּךְ.ערב כבר ירד מהר יום אביב חלף עבר ממדורות עולה מריע הי הי הי שיר העלם הקורא רוח בשדות שוטף שיבולינו מלטף על המים שבנחל הו הו הו יעלה נא ויבוא ישקשק גלים ברון עדי זמר אחרון וינעים קולות לליל אך אך לב העלם יחייך