יַלְדָּתִי הָאֲהוּבָה, לָמָּה אַתְּ כֹּה עֲצוּבָה? לִפְנֵי אִמָּא אֶתְוַדֶּה: אֶמֶשׁ, אֶמֶשׁ בַּשָּׂדֶה כֹּה הַרְבֵּה פְּרָחִים קָטַפְתִּי הֵם נָבְלוּ, וְנֶעֱצַבְתִּי – הוֹ... יַלְדָּתִי הָאֲהוּבָה, הַעַל כָּךְ אַתְּ עֲצוּבָה? לִפְנֵי אִמָּא אֶתְוַדֶּה: אֶמֶשׁ, אֶמֶשׁ בַּשָּׂדֶה כָּל-כָּךְ בּוֹדְדָה יָשַׁבְתִּי וְעַל כֵּן כֹּה נֶעֱצַבְתִּי – הו... יַלְדָּתִי הָאֲהוּבָה, הַעַל כָּךְ אַתְּ עֲצוּבָה? לִפְנֵי אִמָּא אֶתְוַדֶּה: אֶמֶשׁ, אֶמֶשׁ בַּשָּׂדֶה אֶת יְדֵי רֵעִי לִטַּפְתִּי בְּיָדָיו לִבִּי עָזַבְתִּי – הוֹ... אִמָּא, עוּצִי לִי עֵצָה הֵיכָן אֶת לִבִּי אֶמְצָא? – הוֹ!ילדתי האהובה, למה את כה עצובה? לפני אימא אתודה: אמש, אמש בשדה כה הרבה פרחים קטפתי הם נבלו, ונעצבתי – הו... ילדתי האהובה, העל כך את עצובה? לפני אימא אתודה: אמש, אמש בשדה כל-כך בודדה ישבתי ועל כן כה נעצבתי – הו... ילדתי האהובה, העל כך את עצובה? לפני אימא אתודה: אמש, אמש בשדה את ידי רעי ליטפתי בידיו ליבי עזבתי – הו... אימא, עוצי לי עצה היכן את ליבי אמצא? – הו!