געגועים על שיר (לחן הינדמית)

אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר לִבּוֹ אֶל רָזֵי הַשִּׁיר פָּתוּחַ יְלַוֵּהוּ הֵד פִּלְאוֹ עֵת יָנוּד וְעֵת יָנוּחַ גַּעְגּוּעִים עַל שִׁיר נֶעֱלָם הֵם כָּל הַחַיִּים כֻּלָּםאשרי איש אשר ליבו אל רזי השיר פתוח ילווהו הד פלאו עת ינוד ועת ינוח געגועים על שיר נעלם הם כל החיים כולם

טקסט עברי עצמאי-למחצה ברוח הטקסט המקורי של קנון השני מבין שמונה קנונים המהווים את החלק השני באופוס 45 מאת הינדמית (Sing und Spielmusik für Liebhaber und Musikfreunde - מוזיקה לזמרה ולנגינה לחובבי וידידי המוזיקה). הקנון נועד לביצוע קולי, כלי או משולב. האזינו לביצוע כלי המלווה תווים הכוללים את הטקסט הגרמני. נוסח התווים המלא כולל עוד ארבעה כלים מלווים, וכך נדפס גם בעברית ב"ענות ח", כנראה הפרסום הראשון של השיר בעברית. (זיהוי: יוסף גולדנברג, אפריל 2017). 

הטקסט הגרמני הוא הבית הראשון מתוך שיר ארוך מאת המשורר אדוארד מריקה מהמאה ה19, הפותח בציטטה מאת מרתין לותר (שתי השורות הראשונות של השיר: מי שכמה למוסיקה, זוכה בטוב מהשמיים) כנראה מריקה כלל את השיר בכתביו בשם Altes Verslein [בית-שיר עתיק], וכנראה המשך הטקסט הגרמני הוא מאת מריקה (כי את המקור הראשון שלו הוא קיבל מהשמיים, כי המלאכים עצמם הם מוזיקאים).

אסתי לוצקי (1948), בת רמת יוחנן, מספרת:

שרנו את השיר בקנון, על פי ספרון "חלילית".

ראו את השיר גם בלחן בר-זמרא.