---

מילים: דוד שמעוני לחן: פאול הינדמית הלחנה: 1928-1929 אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר לִבּוֹ אֶל רָזֵי הַשִּׁיר פָּתוּחַ יְלַוֵּהוּ הֵד פִּלְאוֹ עֵת יָנוּד וְעֵת יָנוּחַ גַּעְגּוּעִים עַל שִׁיר נֶעֱלָם הֵם כָּל הַחַיִּים כֻּלָּם אשרי איש אשר ליבו אל רזי השיר פתוח ילווהו הד פלאו עת ינוד ועת ינוח געגועים על שיר נעלם הם כל החיים כולם עברית Кириллица Latin  פרטים נוספים הופיע בספר/חוברת "ספר שירים ומנגינות לגני ילדים ולבתי הספר קובץ שלישי", קרית ספר, 1966, עמוד 122 על הגרסה: בהקלטה, אסתי לוצקי שרה "ילווהו הד שירו". גרמנית Wer sich die Music erkiest, Hat ein himmlisch Gut gewonnen X2 Denn ihr erster Ursprung ist Von dem Himmel habgekommen, weil die Engelein Selber Musikanten sein.  פרטים נוספים על הגרסה:  לפי התווים בסרטון היוטיוב המקושר לאתר. יש כמה הבדלים מהנוסח שנכלל בתוך השיר של מריקה.

ביצוע: אסתי לוצקי שנת הקלטה: 8.12.2011

ביצוע: עידו בסוק
שנת הקלטה: 29.8.2013
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

ביצוע: צילה הירשפלד, מרגלית שריג
שנת הקלטה: 24.2.2018
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

שרות בקנון

טקסט עברי עצמאי-למחצה ברוח הטקסט המקורי של קנון השני מבין שמונה קנונים המהווים את החלק השני באופוס 45 מאת הינדמית (Sing und Spielmusik für Liebhaber und Musikfreunde - מוזיקה לזמרה ולנגינה לחובבי וידידי המוזיקה). הקנון נועד לביצוע קולי, כלי או משולב. האזינו לביצוע כלי המלווה תווים הכוללים את הטקסט הגרמני. נוסח התווים המלא כולל עוד ארבעה כלים מלווים, וכך נדפס גם בעברית ב"ענות ח", כנראה הפרסום הראשון של השיר בעברית. (זיהוי: יוסי גולדנברג, אפריל 2017). 

הטקסט הגרמני הוא הבית הראשון מתוך שיר ארוך מאת המשורר אדוארד מריקה מהמאה ה19, הפותח בציטטה מאת מרתין לותר (שתי השורות הראשונות של השיר: מי שכמה למוסיקה, זוכה בטוב מהשמיים) כנראה מריקה כלל את השיר בכתביו בשם Altes Verslein [בית-שיר עתיק], וכנראה המשך הטקסט הגרמני הוא מאת מריקה (כי את המקור הראשון שלו הוא קיבל מהשמיים, כי המלאכים עצמם הם מוזיקאים).

אסתי לוצקי (1948), בת רמת יוחנן, מספרת:

שרנו את השיר בקנון, על פי ספרון "חלילית".

ראו את השיר גם בלחן בר-זמרא.

 

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תיווי: הלל אילת