מילים (3 גרסאות)
נַעֲרָה טוֹבָה יְפַת עֵינַיִם,
הַטִּי כַּדֵּךְ, הַשְׁקִינִי מָיִם.
שְׁתֵה, אֲדוֹנִי, כַּדִּי לְפָנֶיךָ,
אַחַר אֶשְׁאַב גַּם לִגְמַלֶּיךָ.
מִי אַתְּ? הַגִּידִי נָא, בַּת חָיִל,
הֲיֵשׁ מָקוֹם לָלוּן בַּלָּיִל?
אֲנִי רִבְקָה, יֵשׁ בַּיִת לָנוּ,
גַּם תֶּבֶן, גַּם מִסְפּוֹא עִמָּנוּ
חֵן חֵן, נַעֲרָה יְפַת עֵינַיִם,
עַל כִּי הִשְׁקֵית אוֹתָנוּ מָיִם.
נֶזֶם-פָּז הִנֵּה לְאָזְנַיִךְ
וּשְׁנֵי צְמִידֵי זָהָב עַל יָדַיִך.
הַטִּי כַּדֵּךְ, הַשְׁקִינִי מָיִם.
שְׁתֵה, אֲדוֹנִי, כַּדִּי לְפָנֶיךָ,
אַחַר אֶשְׁאַב גַּם לִגְמַלֶּיךָ.
מִי אַתְּ? הַגִּידִי נָא, בַּת חָיִל,
הֲיֵשׁ מָקוֹם לָלוּן בַּלָּיִל?
אֲנִי רִבְקָה, יֵשׁ בַּיִת לָנוּ,
גַּם תֶּבֶן, גַּם מִסְפּוֹא עִמָּנוּ
חֵן חֵן, נַעֲרָה יְפַת עֵינַיִם,
עַל כִּי הִשְׁקֵית אוֹתָנוּ מָיִם.
נֶזֶם-פָּז הִנֵּה לְאָזְנַיִךְ
וּשְׁנֵי צְמִידֵי זָהָב עַל יָדַיִך.
מקור:
"ידידיה אדמון: שדמתי"
, המרכז לתרבות ולחינוך
, 1973
, 119
–120
יַלְדָּה נָאָה יְפַת עֵינַיִם
הַטִּי כַּדֵּךְ הַשְׁקִינִי מָיִם
שְׁתֵה אֲדוֹנִי כַּדִּי לְפָנֶיךָ
וְהַשְׁקָיָה [?] גַּם לִגְמַלֶּיךָ
מִי אַתְּ, הַגִּידִי לִי בַּת חָיִל
הֲיֵשׁ מָקוֹם לָלוּן הַלָּיִל
אֲנִי רִבְקָה, יֵשׁ בַּיִת לָנוּ
תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא עִמָּנוּ
חֵן חֵן יַלְדָּה יְפַת עֵינַיִם
אֲשֶׁר הִשְׁקֵית אוֹתָנוּ מָיִם
הַטִּי כַּדֵּךְ הַשְׁקִינִי מָיִם
שְׁתֵה אֲדוֹנִי כַּדִּי לְפָנֶיךָ
וְהַשְׁקָיָה [?] גַּם לִגְמַלֶּיךָ
מִי אַתְּ, הַגִּידִי לִי בַּת חָיִל
הֲיֵשׁ מָקוֹם לָלוּן הַלָּיִל
אֲנִי רִבְקָה, יֵשׁ בַּיִת לָנוּ
תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא עִמָּנוּ
חֵן חֵן יַלְדָּה יְפַת עֵינַיִם
אֲשֶׁר הִשְׁקֵית אוֹתָנוּ מָיִם
מקור:
"פנקס פרטי של שיינע כהן: משירי הארץ"
, צולם בידי יאיר מיש, נערך למצגת בידי אבי בן גיאת
, בערך 1930
, 56
הקלטות (7)
על השיר
למנגינה של אדמון קדמה מנגינה של אידלזון (בהבדל קטן בנוסח הטקסט), וראו שם את פרטי הפרסום המקורי של הטקסט וכן את הסיפור "יצחק ורבקה" (פרפראזה של לוין קיפניס על הסיפור המקראי) בו שולב הטקסט.
נעמי אבלס למדה את השיר בלחן אדמון בבית הספר "אשכולי" בירושלים. הוא נלמד בכיתה ב' בשיעורי תורה, כאשר למדו את סיפור עבד אברהם ורבקה.
מרדכי סגל:
בשיר "אליעזר ורבקה" עושה המחבר שימוש בסיפור שחוזר על עצמו שלוש פעמים בבראשית כ"ד, והוא שוזר בצורה יפה קטעי פסוקים בתוך השיר שלו:
- אליעזר עצמו אינו מופיע במקור התנ"כי של סיפור זה. התורה מדברת על עבדו של אברהם שהולך למצוא כלה ליצחק, וניתן להסיק שאכן מדובר באליעזר, אע"פ שזה לא כתוב במפורש. מי שמקשר ישירות בין הסיפור לאליעזר הוא תרגום יונתן – שם נאמר במפורש שהעבד שבו מדובר הוא אליעזר.
- רבקה היא "טובת מראה" (בראשית כ"ד 16) – טוּב לִבה הוא כבר המסקנה של הסיפור
- רבקה אכן מכבדת את העבד לא רק במים אלא גם במילות כבוד, כמו בשיר של לוין קיפניס: "שתה אדוני" (בראשית כ"ד 18). גם עניין הגמלים מצוטט במדויק רק בהיפוך מילים: "גם לגמליך אשאב" (בראשית כ"ד 19) לעומת "אשאב גם לגמליך" בשיר.
- המתנות שמקבלת רבקה כוללות "נזם זהב ... ושני צמידים על ידה" (בראשית כ"ד 22) – לוין קיפניס משאיר את הצמידים כמות שהם, אבל את הנזם הוא תולה על אוזניה של הנערה – התורה אינה מפרטת מה נעשה בנזם, ולוין קיפניס כנראה לא סבר שבני דורו יאהבו שיר שכולל תליית נזם באפה של רבקה אמנו... בעצם גם התורה אינה מפרטת מה עשתה רבקה עם הנזם.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
תווים + אקורדים
🔗
מבוסס על:
"ספר השירים לתלמיד חלק א' "
, מודן, בשיתוף מפעלי תרבות וחינוך
, 2001
, 296
תיווי: יואב בילינסקי


ביצוע