מָקוֹם שָׁם אֲרָזִים וְעָבִים יִשָּׁקוּ,
וְגַלֵּי הַיַּרְדֵּן בְּשֶׁטֶף יוּצָקוּ,
מְקוֹם עַצְמוֹת אֲבוֹתַי נִקְבְּרוּ שָׁמָּה,
וּדְמֵי הַמַּכַּבִּים רִוּוּ הָאֲדָמָה, -
עַל חוֹף יַם הַתְּכֵלֶת שָׁם כָּל חֲמוּדוֹתַי,
שָׁם אַרְצִי, אֶרֶץ אֲבוֹתַי
וְעֵת אַכְזָר בְּכֹחוֹ מִשָּׁם נְתַשָׁנִי,
וְאֶל אֲדָמָה נֵכָר בְּחֵמָה הִדִּיחָנִי,
לִבָּתִי שָׁמָּה בְּצִיּוֹן נִשְׁאֲרָה;
קֵדְמָה אַבִּיטָה וּבַת עֵינִי נִגָּרָה;
פָּנַי מִזְרָחָה עֵת אֶשָּׂא תְפִלּוֹתַי -
לָשׁוּב אֶל אַרְצִי אֶרֶץ אֲבוֹתַי.
וְאִם יַד אֱלוֹהַּ בִּי פִּתְאֹם תִּפְגָּעָה,
וְעַל אַדְמַת זָרִים בְּלֹא עֵת אֶגְוָעָה;
אֲזַי, אַחִים, עֵת אֶל קֶבֶר תּוֹרִידוּנִי,
פָּנַי מִזְרָחָה בַּשְּׁאוּל תַּשְׁכִּיבוּנִי,
וְאֶל עֵבֶר צִיּוֹן תָּשִׂימוּ מְרַאֲשׁוֹתַי -
מוּל אַרְצִי אֶרֶץ אֲבוֹתַי.
שָׁם אֶשְׁכַּב דּוּמָם אַסְכִּית אֶשְׁמָעָה,
עַד שֶיְכֻפַּר כָּל עֲווֹן וַחַטָּאָה,
עַד מְלֹאת סְאַת עָנְיִי, כּוֹס תְּלָאוֹת יִשְׂרָאֵל
וּלִנְפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל עַד יָבוֹא הַגּוֹאֵל -
וּבִזְרוֹעוֹ יְקַבֵּץ כָּל אֲחַי וְאַחְיוֹתַי
וַיְּשִׁיבֵם אֶל אַרְצִי, אֶרֶץ אֲבוֹתַי.
לְמָקוֹם שָׁם אֲרָזִים וְעָבִים יִשָּקוּ,
וְגַלֵּי הַיַּרְדֵּן בְּשֶׁטֶף יוּצָקוּ,
מְקוֹם עַצְמוֹת אֲבוֹתַי נִקְבְּרוּ שָׁמָּה,
וּדְמֵי הַמַּכַּבִּים רִוּוּ הָאֲדָמָה -
עַל חוֹף יַם הַתְּכֵלֶת, כָּל חֲמוּדוֹתַי
אֶל אַרְצִי, אֶרֶץ אֲבוֹתַי
מקום שם ארזים ועבים יישקו
וגלי הירדן בשטף יוצקו
מקום עצמות אבותיי נקברו שמה
ודמי המכבים ריוו האדמה
על חוף ים התכלת שם כל חמודותיי
שם ארצי ארץ אבותיי
ועת אכזר בכוחו משם נתשני
ואל אדמה ניכר בחימה הדיחני
ליבתי שמה בציון נשארה
קדמה אביטה ובת עיני ניגרה
פני מזרחה עת אשא תפילותיי
לשוב אל ארצי ארץ אבותיי
ואם יד אלוה בי פתאום תפגעה
ועל אדמת זרים בלא עת אגוועה
אזיי אחים עת אל קבר תורידוני
פניי מזרחה בשאול תשכיבוני
ואל עבר ציון תשימו מראשותיי
מול ארצי ארץ אבותיי
שם אשכב דומם אסכית אשמעה
עד שיכופר כל עוון וחטאה
עד מלואת סאת עוני, כוס תלאות ישראל
ולנפוצות ישראל עד יבוא הגואל
ובזרועו יקבץ כל אחיי ואחיותיי
וישיבם אל ארצי ארץ אבותיי
למקום שם ארזים ועבים יישקו
וגלי הירדן בשטף יוצקו
למקום עצמות אבותיי נקברו שמה
ודמי המכבים ריוו האדמה
על חוף ים התכלת שם כל חמודותיי
אל ארצי ארץ אבותיי
|
|
מילים: יצחק פלד תרגום: אהרן אליהו פומפיאנסקי לחן: לא ידוע
|
מָקוֹם שָׁם אֲרָזִים וְעָבִים יִשָּׁקוּ, וְגַלֵּי הַיַּרְדֵּן בְּשֶׁטֶף יוּצָקוּ, מְקוֹם עַצְמוֹת אֲבוֹתַי נִקְבְּרוּ שָׁמָּה, וּדְמֵי הַמַּכַּבִּים רִוּוּ הָאֲדָמָה, - עַל חוֹף יַם הַתְּכֵלֶת שָׁם כָּל חֲמוּדוֹתַי, שָׁם אַרְצִי, אֶרֶץ אֲבוֹתַי
וְעֵת אַכְזָר בְּכֹחוֹ מִשָּׁם נְתַשָׁנִי, וְאֶל אֲדָמָה נֵכָר בְּחֵמָה הִדִּיחָנִי, לִבָּתִי שָׁמָּה בְּצִיּוֹן נִשְׁאֲרָה; קֵדְמָה אַבִּיטָה וּבַת עֵינִי נִגָּרָה; פָּנַי מִזְרָחָה עֵת אֶשָּׂא תְפִלּוֹתַי - לָשׁוּב אֶל אַרְצִי אֶרֶץ אֲבוֹתַי.
וְאִם יַד אֱלוֹהַּ בִּי פִּתְאֹם תִּפְגָּעָה, וְעַל אַדְמַת זָרִים בְּלֹא עֵת אֶגְוָעָה; אֲזַי, אַחִים, עֵת אֶל קֶבֶר תּוֹרִידוּנִי, פָּנַי מִזְרָחָה בַּשְּׁאוּל תַּשְׁכִּיבוּנִי, וְאֶל עֵבֶר צִיּוֹן תָּשִׂימוּ מְרַאֲשׁוֹתַי - מוּל אַרְצִי אֶרֶץ אֲבוֹתַי.
שָׁם אֶשְׁכַּב דּוּמָם אַסְכִּית אֶשְׁמָעָה, עַד שֶיְכֻפַּר כָּל עֲווֹן וַחַטָּאָה, עַד מְלֹאת סְאַת עָנְיִי, כּוֹס תְּלָאוֹת יִשְׂרָאֵל וּלִנְפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל עַד יָבוֹא הַגּוֹאֵל - וּבִזְרוֹעוֹ יְקַבֵּץ כָּל אֲחַי וְאַחְיוֹתַי וַיְּשִׁיבֵם אֶל אַרְצִי, אֶרֶץ אֲבוֹתַי.
לְמָקוֹם שָׁם אֲרָזִים וְעָבִים יִשָּקוּ, וְגַלֵּי הַיַּרְדֵּן בְּשֶׁטֶף יוּצָקוּ, מְקוֹם עַצְמוֹת אֲבוֹתַי נִקְבְּרוּ שָׁמָּה, וּדְמֵי הַמַּכַּבִּים רִוּוּ הָאֲדָמָה - עַל חוֹף יַם הַתְּכֵלֶת, כָּל חֲמוּדוֹתַי אֶל אַרְצִי, אֶרֶץ אֲבוֹתַי
מקום שם ארזים ועבים יישקו וגלי הירדן בשטף יוצקו מקום עצמות אבותיי נקברו שמה ודמי המכבים ריוו האדמה על חוף ים התכלת שם כל חמודותיי שם ארצי ארץ אבותיי
ועת אכזר בכוחו משם נתשני ואל אדמה ניכר בחימה הדיחני ליבתי שמה בציון נשארה קדמה אביטה ובת עיני ניגרה פני מזרחה עת אשא תפילותיי לשוב אל ארצי ארץ אבותיי
ואם יד אלוה בי פתאום תפגעה ועל אדמת זרים בלא עת אגוועה אזיי אחים עת אל קבר תורידוני פניי מזרחה בשאול תשכיבוני ואל עבר ציון תשימו מראשותיי מול ארצי ארץ אבותיי
שם אשכב דומם אסכית אשמעה עד שיכופר כל עוון וחטאה עד מלואת סאת עוני, כוס תלאות ישראל ולנפוצות ישראל עד יבוא הגואל ובזרועו יקבץ כל אחיי ואחיותיי וישיבם אל ארצי ארץ אבותיי
למקום שם ארזים ועבים יישקו וגלי הירדן בשטף יוצקו למקום עצמות אבותיי נקברו שמה ודמי המכבים ריוו האדמה על חוף ים התכלת שם כל חמודותיי אל ארצי ארץ אבותיי
פרטים נוספים
הופיע בספר/חוברת "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר", כתר, 1990, עמוד 20
על הגרסה: בשירונה של נתיבה בן יהודה "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" מצולם השיר מתוך שירון ישן. נשמח לזיהוי.
|
גרסת הרצליה רז
|
בְּמָקוֹם שָׁם אֲרָזִים וְעָבִים יִשָּׁקוּן וְגַלֵּי הַיַּרְדֵּן בְּשֶׁטֶף יוּצָקוּן מְקוֹם עַצְמוֹת אֲבוֹתַי נִקְבְּרוּ שָׁמָּה וּדְמֵי הַמַּכַּבִּים רִוּוּ הָאֲדָמָה אֶל חוֹף יַם הַתְּכֵלֶת, כָּל חֲמוּדוֹתַי אַרְצִי הִיא אֶרֶץ אֲבוֹתַי
במקום שם ארזים ועבים יישקון וגלי הירדן בשטף יוצקון מקום עצמות אבותי נקברו שמה ודמי המכבים ריוו האדמה אל חוף ים התכלת, כל חמודותיי ארצי היא ארץ אבותי.
פרטים נוספים
על הגרסה: לפי הקלטה בארכיון הצליל הלאומי
|
|
 |
|
תרגום חלופי ל"שם במקום ארזים". ראו שם בפירוט על השיר ועל תרגומים נוספים.
האזינו לביצוע של דוד בן עמי (תזמון 7:09), מתוך הכתבה "מנהלל לירושלים: סיפור חייו של דוד בן עמי" ששודרה במסגרת התכנית "חסידישקייט".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.