הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
אחרי מותי (לחן גראד)

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: גבריאל גראד

אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי:
"הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵינֶנּוּ עוֹד;
קֹדֶם זְמַנּוֹ מֵת הָאִישׁ הַזֶּה,
וְשִׁירַת חַיָּיו בְּאֶמְצַע נִפְסְקָה;
וְצַר! עוֹד מִזְמוֹר אֶחָד הָיָה-לּוֹ –
וְהִנֵּה אָבַד הַמִּזְמוֹר לָעַד,
אָבַד לָעַד!

וְצַר מְאֹד! הֵן כִּנּוֹר הָיָה-לּוֹ –
נֶפֶשׁ חַיָּה וּמְמַלְּלָה,
וְהַמְשׁוֹרֵר מִדֵּי דַבְּרוֹ בוֹ
אֶת-כָּל-רָזֵי לִבּוֹ הִגִּיד לוֹ,
וְכָל-הַנִּימִין יָדוֹ דוֹבְבָה,
אַךְ רָז אֶחָד בְּקִרְבּוֹ הִכְחִיד,
סְחוֹר סְחוֹר לוֹ אֶצְבְּעוֹתָיו פִּזְּזוּ,
נִימָה אַחַת אִלְּמָה נִשְׁאֲרָה,
אִלְּמָה נִשְׁאֲרָה עַד-הַיּוֹם!

וְצַר מְאֹד, מְאֹד!
אחרי מותי ספדו ככה לי:
"היה איש – וראו: איננו עוד;
קודם זמנו מת האיש הזה,
ושירת חייו באמצע נפסקה;
וצר! עוד מזמור אחד היה-לו –
והנה אבד המזמור לעד,
אבד לעד!

וצר מאוד! הן כינור היה-לו –
נפש חיה וממללה,
והמשורר מדי דברו בו
את-כל-רזי ליבו היגיד לו,
וכל-הנימין ידו דובבה,
אך רז אחד בקרבו הכחיד,
סחור סחור לו אצבעותיו פזזו,
נימה אחת אלמה נשארה,
אלמה נשארה עד-היום!

וצר מאוד, מאוד!


השלמה לגרסה המלאה

[המשך בית 3, בית 4]

כָּל-יָמֶיהָ זָעָה נִימָה זוֹ,
דּוּמָם זָעָה, דּוּמָם רָעֲדָה,
אֶל-מִזְמוֹרָהּ, דּוֹדָהּ גּוֹאֲלָהּ,
כָּמְהָה, צָמְאָה, עָגְמָה, נִכְסְפָה,
כַּאֲשֶׁר יֶעְגַּם לֵב לַמְזֻמָּן לוֹ;
וְאִם-הִתְמַהְמַהּ – בְּכָל-יוֹם חִכְּתָה-לּוֹ
וּבִנְהִימָה טְמִירָה שִׁוְּעָה-לּוֹ –
וְהוּא הִתְמַהְמַהּ אַף לֹא-בָא,
אַף לֹא-בָא!

וְגָדוֹל מְאֹד, מְאֹד הַכְּאֵב!
הָ יָ ה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵ י נֶ נּ וּ עוֹד,
וְשִׁירַת חַיָּיו בְּאֶמְצַע נִפְסְקָה;
עוֹד שִׁיר מִזְמוֹר אֶחָד הָיָה-לּוֹ,
וְהִנֵּה אָבַד הַמִּזְמוֹר לָעַד,
אָבַד לָעַד!"
[המשך בית 3, בית 4]

כל-ימיה זעה נימה זו,
דומם זעה, דומם רעדה,
אל-מזמורה, דודה גואלה,
כמהה, צמאה, עגמה, נכספה,
כאשר יעגם לב למזומן לו;
ואם-התמהמה – בכל-יום חכתה-לו
ובנהימה טמירה שועה-לו –
והוא התמהמה אף לא-בא,
אף לא-בא!

וגדול מאוד, מאוד הכאב!
ה י ה איש – וראו: א י נ נ ו עוד,
ושירת חייו באמצע נפסקה;
עוד שיר מזמור אחד היה-לו,
והינה אבד המזמור לעד,
אבד לעד!"
הקלטה היסטורית
ביצוע: יוסף גולנד

התנצלותנו על איכות ההקלטה. נשמח לקבל הקלטה טובה יותר.



על השיר

 לחן גבריאל גראד נדפס בנפרד (הוצאת יובל, תל אביב, 1929) כאופוס 6 של המלחין.

לשיר לחנים נוספים: לחן אלימלך בן דוד, לחן לייב גלאנץ, וכן לחנים מאת שלמה הופמן, יצחק אדל, משה ביק (למקהלה), מרדכי ירדני, עמנואל עמירן (כקנטטה) ולחן מאוחר מאת ציפי פליישר (1975, שרה חווה אלברשטיין). 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם