מילים: אהרון זאב בן-ישי, יחיאל מור
לחן: אברהם גולדפאדן, לא ידוע
|
שלמה גרינברג 
שנת הקלטה: 1947-1931
מקור: תקליטי 78 של שירים עבריים ציוניים - הקלטה עצמית של משפחת גרינברג בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
משה גרינברג, שלמה גרינברג 
מקור: תקליטי 78 של שירים עבריים ציוניים - הקלטה עצמית של משפחת גרינברג בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
המבצעים הם אב ובנו.
מרים בנימיני 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
המילים:
כותב מנשה גפן, "ההווי החלוצי באספקלריה של הזמר" בתוך "בדרך: כתבים לחקר תנועת הפועלים היהודית" שנה 2 חוברת ד (אלול תשכ"ט), עמ' 106 - 107:
הזמר הראשון אשר כבר בנוסחו הראשון מופיע ה"חלוץ" במובנו החדש, שיש לו גם משמעות-לוואי ארגונית, והוא מושג מקובל בציבור היהודי - זמר הפורש יריעת הווי רחבה של חלוצים בדרכם לעלייה - נתחבר בידי איש מיוצאי גאליציה, אם כי מחוץ לגבולה.
בימים ההם היתה ברוזוואדוב (עיירה בגאליציה) אגודה ציונית (נוסדה בשנת 1907) שהתקראה "בית יהודה", אשר צעירי חבריה שאפו להכשיר את עצמם לעבודה חקלאית. למטרה זו חיפשו ומצאו מגרשים עזובים, עיזקום וסיקלום, וגידלו בהם בצלים ושומים. אחד מחברי האגודה היא יחיאל מור, אחיו של המשורר העברי הידוע משה בן מנחם . . . בקיץ של 1920 הצטרף [יחיאל מור] לקבוצת העולים הראשונים מאותה עיירה והגיע עד וינה. בעיר אודרברג [ע"נ אודר] שאליה נקלע בדרך נדודיו, התחיל לחבר את הזמר "דאס חלוצל", וסיים אותו בפרשבורג (כיום ברטסיסלאווה). הזמר הובא לדפוס בידי אברך אחד בווינה. בשהותו בווינה, היה המחבר מעתיק את הזמר (לפני שהודפס) לכל מבקש. בידיו הוא לא נשמר הטכסט, לא בכתב-יד ולא בדפוס, אך נמצא איש אחד, חבר נעוריו של המחבר, מר יוסף וייזן, החי בניו יורק, אשר שמר על הטכסט המודפס במשך ארבעים ושמונה שנים והמציאו זה לא כבר לידי מחברו, ויצויין הדבר לשבחו של האיש.
[כאן מביא גפן את הנוסח השלם של יחיאל מור ב32 בתים לצד תרגום עברי מילולי]
[עמ' 111, שם]:
רק מתי מספר ידעו מי חיברו, והוא נחשב כזמר עם תוך שלוש-ארבע שנים - שהוא פרק זמן קצר ביותר - נוצרו קרוב לעשרה וריאנטים [ביידיש] ..
[עמ' 113, שם]
אביגדור המאירי בספרו "תנובה" (תרצ"ד* מצטט "תרגום עברי" [אני לי חלוצון - ראו דף "חלוץ חלוץ חלוצון"]....
[עמ' 117, שם]
בעמוד האחרון של הספר "החלוצים" [תרפ"ה] נאמר: השיר "חלוץ חלוץ הנני" נכתב בעקבות שיר חלוצים באידיש ע"י א. ז. בן ישי. אך למען הדיוק: חמש שורות משני הבתים הראשונים של הזמר העברי אינן אלא תרגום של האידי. לדעת משה ביק נתחבר גם הוא [כמו אחד הווריאנטים ביידיש] בכביש חיפה ג'דה עפולה בשנת 1921 או 1922
הלחן:
נוסח הלחן ששר שלמה גרינברג (גם בהקלטה עם בנו) על שני חלקיו הוא לחן "יאשעק יאשעק", ואף שימש את שירו של יחיאל היילפרין "הסייח". ב"יאשעק יאשעק", לפי מאיר נוי ("מעייני הזמר", עמ' 204), "המילם והלחן עפ"י אברהם גולדפדן", ואין זה ברור אם גולדפדן עצמו נטל לחן קיים או שהלחן עבר שינוי מהנוסח בו השתמש גולדפדן.
השיר נדפס בשני מקורות נוספים: ב"אוצר נגינות ישראל" של אברהם צבי אידלסון וכן בחוברת בשם "החלוצים". לחוברת זו נספח בן שני עמודים בשם 'מנגינות לשירי "החלוצים"'. החלק הראשון של המנגינה נדפס ב"אוצר נגינות ישראל" כחלק ראשון של המנגינה, ובנספח ל"החלוצים" כחלק שני שלה. בשני מקורות אלה, החלק האחר של הלחן (חלק שני ב"אוצר נגינות ישראל", חלק ראשון בנספח ל"החלוצים") הוא הלחן שבו מושר התרגום המדוייק יותר לשיר, "אני חלוץ" (ראו שם את הטקסט היידי המקורי) ושבגרסה מז'ורית שלו מבוצע "חלוץ חלוץ הנני" לפי ביצוע חבורת שוהם (ראה שם גם לגבי הטקסט).
החלק השני של הלחן מזכיר גם את הפזמון של "תה ואורז יש בסין" בלחן המוכר (עממי אוקראיני).
עוד לאותו לחן: "הידעת השמעת"
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מקור: "יודישע פאלקסלידער מיט מעלאדיען, כרך שני", The International Library Publishing, ניו יורק ווארשה, 1912, עמוד 253-254
מתוך "אוצר נגינות ישראל" כרך 9
מתוך דף מנגינות נספח לחוברת "החלוצים", תרפ"ה