מילים (3 גרסאות)
הקלטות (6)
ניצוח: דני אור סתיו
שנת הקלטה: 22.6.1963
עיבוד שונה מהעיבוד שנכלל בתקליט "מלא כוס יין אדום".
על השיר
המילים "יא חלילי עמלי לי" בעקבות "יא חי לי לי עמלי לי" ב"שיר עבודה".
עלי כהן (ששר את השיר כאן) מספר ששרו את השיר בסביבות מלחמת העצמאות ורקדו הורה לצליליו.
מוסיף יעקב מזור:
גם בתנועת הצופים, שבט משואות בירושלים, שרנו "יא מלילי" ולא "עמלילי". בריקוד ההורה זה היה אחד השירים הפופולריים בריקוד ההורה - כשיר שאין לו סוף. בבית השני, עם המקצב המהיר, לא שרנו שתי פעמים כשירתו של עלי אלא 4 פעמים, וכך אורכו הכולל היה זהה לאורך הבית הראשון במקצב האטי, כשבכל מהם שמונה שורות. כבני תשחורת רוקדי הורה כאשר רצו למשוך את הריקוד [ולשיר] ללא סוף, היו חוזרים על הקטע (הבית) השני שוב ושוב כדי שהריקוד לא ייגמר.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
כינוי הכבוד חוואג'ה
בשירים רבים ובטקסטים אחרים מתקופת היישוב מופיעה המילה חוואג'ה. מבאר מיכה נצר:
חואג'ה בערבית פרושו אדון, מר, בפנייה של ערבי אל לא ערבי [ואפשר שכלפי יהודי בלבד – זֶמֶרֶשֶׁת]. בפנייה לערבי השתמשו, כך עד היום, במילה סיד. מקור המושג אינו ידוע. במילון ערבי-עברי בן זמננו מושג זה אינו מופיע. שמעתי גרסה ולפיה משמעות הביטוי היא משהו ברוח "בא המנהל" (ואפשר שכך קראו הפועלים הערבים כשהגיע מנהל העבודה היהודי, שפירש את המילה בצורה לא נכונה), אולם אין לזה סימוכין.
על-פי "מילון הסלנג המקיף" בעריכת רוביק רוזנטל (עמ' 130):
חוואג'ה = אדוני, פניית כבוד לאדם (מיושן): "חואוג'ה שרון, אם תפנה את יישובי גוש קטיף – נישאר מחוסרי עבודה (שעת השין, 2004); ערבית: חַוָואגָ'ה (אדון).
דמויות מפורסמות מתקופת היישוב שזכו לכינוי חוואג'ה:
- משה סמילנסקי (חוואג'ה מוסה), שגם זכה לשיר סרקסטי אודותיו
- אליעזר מרגולין (חוואג'ה נזר)
- ירמיהו בוקסר (חוואג'ה ירמי)
- בשנת 2010 הציג רוני סומק תערוכה בשם "חוואג'ה ביאליק", אולם ביאליק לא נודע בכינוי זה.
שירים באתר שבהם מופיעה המילה חוואג'ה:
- יא חוואג'ה מוסה (אפשר שגם שיר זה נכתב על משה סמילנסקי)
- חוואג'ה מוסה
- אבטיחים
- באבו שושה
- מן חיפה עד לג'ון