גֶּבַע, סֶלַע, נִיר וָרֶגֶב לִי תַּחְרֹזוּ זֶמֶר-עַם: אַדְמָתִי – גָּלִיל גַּם נֶגֶב – אֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם. שׁוּר, הַבִּיטָה! דָּן, חֲנִיתָה! גַּם גְּבוּלוֹת, גַּם רְבִיבִים, אֶלֶף הֵנָּה, שִׁיר יָרֹנָּוּ – לִגְבוּלָם בָּנִים שָׁבִים. נִיר בְּתוּלִים פִּלְחִי מַחְרֶשֶׁת, בִּתְלָמַי זִרְעִי שִׁירָה! אַדְמָתִי, אַדְמַת מוֹרֶשֶׁת רֹנִּי רֹן, לֹא עֲקָרָה! שׁוּר, הַבִּיטָה... גבע, סלע, ניר ורגב לי תחרוזו זמר-עם: אדמתי – גליל גם נגב – ארשתך לי לעולם. שור, הביטה! דן, חניתה! גם גבולות, גם רביבים, אלף הנה, שיר ירונו – לגבולם בנים שבים. ניר בתולים פלחי מחרשת, בתלמי זרעי שירה! אדמתי, אדמת מורשת רוני רון, לוא עקרה! שור, הביטה...