פָּנֵינוּ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה, דַּרְכֵּנוּ שׁוּב פּוֹנָה מִזְרָחָה. אָנוּ צוֹפִים לִקְרַאת שָׁעָה גְּדוֹלָה, זָקוּף הָרֹאשׁ נַפְשֵׁנוּ עוֹד לֹא שָׁחָה. חוֹצְבִים אָנוּ גּוֹרָל בְּיָד רָמָה, נוֹשְׂאִים בַּלֵּב תִּקְוָה יוֹקֶדֶת. אָנוּ זוֹכְרִים כִּי יֵשׁ לָנוּ אֻמָּה, אָנוּ יוֹדְעִים כִּי יֵשׁ לָנוּ מוֹלֶדֶת. הוֹלְכִים אָנוּ לַקֵּץ שֶׁל הַנֵּכָר, חֲלוֹם חֵרוּת יַחְדָּיו נַגְשִׁימָה. אָנוּ דּוֹגְלִים בְּעֹז בְּשֵׁם מָחָר, וְטוּר אֶל טוּר נֵלֵךְ תָּמִיד קָדִימָה! פנינו אל השמש העולה, דרכנו שוב פונה מזרחה. אנו צופים לקראת שעה גדולה, זקוף הרואש נפשנו עוד לוא שחה. חוצבים אנו גורל ביד רמה, נושאים בלב תקוה יוקדת. אנו זוכרים כי יש לנו אומה, אנו יודעים כי יש לנו מולדת. הולכים אנו לקץ של הנכר, חלום חרות יחדיו נגשימה. אנו דוגלים בעוז בשם מחר, וטור אל טור נלך תמיד קדימה!