הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
חזק ואמץ

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: לוין קיפניס
לחן: לא ידוע

בַּגַּיְא, בָּהָר, בִּירַק כַּרְמֵי הָדָר
הֵידָד, הֵידָד נָרִיעַ
מַעֲדֵר בַּיָּד, כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד
בְּשׂוֹרַת גְּאֻלָּה נַשְׁמִיעַ

חֲזַק וֶאֱמַץ
חֲלוּץ הָעָם נִקְבַּץ
סוֹלֵל מְסִלַּת עַמֵּנוּ
כִּי גָּז, כִּי גָּז חֲלוֹם
כִּי בָא, כִּי בָא הַיּוֹם
כִּי בָא יוֹם גְּאֻלָּתֵנוּ
בגיא, בהר, בירק כרמי הדר
הידד הידד נריע
מעדר ביד כולנו כאחד
בשורת גאולה נשמיע

חזק ואמץ, חלוץ העם נקבץ
סולל מסילת עמנו
כי גז, כי גז, חלום כי בא, כי בא היום
בא יום גאולתנו


 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: אביתר כהן
שנת הקלטה: 3.2.2017
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הקלטה ביתית לצורך הדגמה על-פי התווים המופיעים בספרה של נתיבה בן-יהודה, "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" (עמ' 80).



על השיר

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

סיפור שיר

השירים "חזק ואמץ" ו"בהר בגיא" דומים מאוד בתוכנם וברוחם ומושרים לאותה מנגינה. אך מה קדם למה?

תפוצתו הרחבה של "בהר בגיא" (לעומת תפוצתו הדלה יחסית של "חזק ואמץ") יצרה רושם כאילו קיפניס לקח שיר מוכר, עיבד את הטקסט שלו ופרסם אותו כשיר נפרד. אך העובדות העומדות לפנינו כרגע אומרות אחרת: שירו של לוין קיפניס, שפורסם לראשונה בשנת תרפ"א (1920/1921) ללחן שמקורו לא ידוע, קדם מעט להדפסותיו הראשונות של "בהר בגיא" שבעקבותיו גם הופיע נוסח בני עקיבא.

כשנה לאחר פרסומו הראשון של שירו של קיפניס, נדפס לראשונה (30.5.1922) השיר "בהר בגיא", במסגרת הדו-שבועון "שיבולים" (ראו צילום להלן), שם התפרסם הטקסט של יצחק קצנלסון להצגה "בת-יפתח". קצנלסון שילב את השיר בהצגה תוך שהוא מציין: "שיר לקוּח המושר בפי ה'שומרים'". מעט לאחר נדפס השיר גם בחוברת הדרכה "פנקסי" של תנועת "השומר הצעיר" בעיר ורשה בשנת תרפ"ג (1923). לאחר מכן נדפס השיר במקומות רבים ובגרסאות שונות עם בסיס דומה, וישנן הקלטות רבות המעידות על תפוצתו.

לעומת זאת, שירו של קיפניס נדפס באותה תקופה ב"שירים לבית הספר" (תרפ"א) בלבד (שם מצוין "המחבר – על-פי שיר מקובל"), ואף נעדר מספר הביבליוגרפיה המקיף של לוין קיפניס שערך אליהו הכהן. בדברים שמסר הכהן לזֶמֶרֶשֶׁת (בתאריך 1.2.2017) הוא מציין כי השיר הושמט מהביבליוגרפיה במכוון: "בכרטסת השירים שניהל קיפניס בדקדקנות רבה, כרטסת שלוין קיפניס רצה שהיא תשמש בסיס להכנת הביבליוגרפיה, הוא לא מנה את השיר הזה בין יצירותיו ועל כן הוא גם לא הופיע באסופות שיריו.
את עבודת הליקוט לביבליוגרפיה התחלתי בימי חייו של קיפניס, ועל דעתו, ומה שגזר שלא ייכלל – לא נכלל".

נתיבה בן יהודה מביאה בספרה ("אוטוביוגרפיה בשיר וזמר", עמ' 78-80) נוסח זהה לחלוטין לנוסח של קיפניס, אותו למדה – לפי עדותה שם – בהיותה תלמידה באחת ה"מכינות", לאמור: כיתות א'-ד', בין השנים 1934-1938. גם יעקב מזור (נ' 1935) מעיד כי את השיר של קיפניס (בשינויי מנגינה קלים ביחס לתווים המופיעים ב"אוטוביוגרפיה בשיר וזמר") למד, ככל הנראה בשנים תש"ד-תש"ה ממורהו לזמרה מקס למפל*.

הנוסח של בני עקיבא (הפותח באותן מילים כמו "בהר בגיא") כנראה נגזר מ"בהר בגיא", שכן המילה "ירקרק" מופיעה שם ונעדרת משירו של קיפניס.

רוב שיריו של קיפניס נדפסו שוב ושוב בספריו, בספרי ילדים משיריו ובשירונים כלליים מאותה תקופה, אך דווקא השיר הזה נגנז ונלמד בעל-פה בשיעורי זמרה. אולי בהמשך נגיע להדפסות מוקדמות יותר של "בגיא בהר", שיחזירו אותנו לטענה המקורית: קיפניס עיבד שיר מוכר שלא הצליח כמו המקור. אבל נראה שתפוצתו הרחבה של "בהר בגיא" – בין אם החלה בסמוך לפרסום "חזק ואמץ" ובין אם התחילה עוד לפניו – גזרה את גורלו של שירו של קיפניס.

מקרה דומה היה לקיפניס עם "מפאת ירדן מהר גלעד" שחיבר עוד לפני שהוציא את שירו "סביבון סוב סוב". שני השירים מושרים באותה מנגינה. קיפניס עצמו העיד (ראו ב"סביבון סוב סוב"), ש"הרג" את "מפאת ירדן" בגלל "סביבון סוב סוב". אלא שבמקרה הזה, בניגוד ל"בהר בגיא", שני השירים הם פרי עטו...

(עריכה: אביתר מזֶמֶרֶשֶׁת בסיוע מידע שקיבל מיעקב מזור ומפרופ' דוד אסף)

*יעקב מזור מעיר: "המקורות לשירים שאני זוכר מנעורי הם בעיקר שניים: שיעורי זמרה בבית הספר ותנועת הצופים. אף אחד מחבריי מימי הצופים (מהשבטים השונים) לא הכיר את השיר, גם לא בעלי הזיכרון הטוב. מכאן שאני זוכרו משיעורי הזמרה בביה"ס עם המוסיקאי מקס למפל, כלומר מהשנים תש"ד או תש"ה. (מתאים ששיר כזה למדנו נתיבה ואני דוקא בביה"ס עם מורים שהיו מוסיקאים ולא בתנועות הנוער)."



צילום השיר מתוך "שיבולים" (30.5.1922), שנה ראשונה, חוברת מס' 5. (תודה לפרופ' דוד אסף)




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם